1ספר יצירה והוא לאברהם .… הורה על אלהותו ואחדותו בדברים מתחלפים מתרבים מצד אבל הם מתאחדים נסכמים מצד אחר והסכמתם מצד האחד אשר יסדרם מהם: כוזרי מאמר רביעי כ״ה↑2It is for this reason that theBook Jetzirais also calledאותיות באברהם אבינוTheLettersorAlphabet of the Patriarch Abraham.↑3בשלשים ושתים פליאות חכמח חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו בשלשה ספרים בספר וספר וסיפור: ספר יצירה פרקי א׳ משנה א׳↑4אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודיבור וזח רוח חקדוש: פרץ א׳ משנה ט׳↑5שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים רשתים אותיות יסוד שלש אמות ושבעה כפולות ושנים עשר פשוטות ורוח אחת מהן: שלש מים מרוח חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חציבן כמין חומה סככן כמין מעזיבה: ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט: פרק א׳ משנה ט׳ וי׳↑6עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן צר בהם נפש כל היצור ונפש כל העתיר לצור: פרק שני שנה ב׳↑7כיצד שקלן והמירן אלף עם כולם וכולם עם אלף, בית עם כולם וכולם עם בית וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד: פרק שני משנה ד׳↑8שתי אותיות בונות שתי בתים שלושה בונות ששה בתים ארבעה בונות ארבע ועשרים בתים חמש בונות מאה ועשרים בתים שש בונות שבע מאות ועשרים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכולה לדבר ואץ האוזן יכולה לשמוע: פרק ד׳ משנה ד׳↑9עדים נאמנים עולם שנה נפש: פרק ו׳ משנה א׳↑10אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑11תלי בעולם כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה לב בנפש כמלך במלחמה↑12שנים עשר עומדים במלחמה שלשה אוהבים שלשה שנאים שלשה מחיים שלשה ממיתים שלשה אוהבים הלב והאזנים והפה שלשה שונאים הכבד המרה והלשון ואל מלך נאמן מושל בכולן אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑13Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden.Berlin, 1832, p. 165, &c.↑14רב חנינה ורב אושעיא דכל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי לי: סנהדרין ס״ו ב׳↑15אמר ר׳ יהושוע בן חנניא יכיל אנא על ידי ספר יצירה נסיב קתיין ואבטיחין ועבידלון איילין טבין והידנון עבידין איילין וטבין:↑16Der Israelitische Volkslehrer, vol. ix. Frankfort-on-the-Maine, 1859, p. 364, &c.↑17For those who should wish to prosecute the study of the metaphysicalBook Jetzira, we must mention that this Treatise was first published in a Latin translation by Postellus, Paris, 1552. It was then published in the original with five commentaries, viz., the spurious one of Saadia Gaon, one by Moses Nachmanides, one by Eleazer Worms, one by Abraham b. David, and one by Moses Botarel. Mantua, 1565. Another Latin version is given inJo. Pistorii artiscabalisticae scriptorum, 1587, Tom. l, p. 869seq.which is ascribed to Reuchlin and Paul Ricci; and a third Latin translation, with notes and the Hebrew text, was published by Rittangel, Amsterdam, 1662. The Book is also published with a German translation and notes, by John Friedrich v. Meyer, Leipzig, 1830. As useful helps to the understanding of this difficult Book we may mention The Kusari of R. Jehudah Ha-Levi, with Cassel’s German version and learned annotations, Part iv. chap 25, p. 344. &c., Leipzig, 1853; Zunz,Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden(Berlin, 1832), p. 165, &c.; Graetz,Gnosticismus und Judenthum(Krotoshin, 1846), p.102, &c.; Jellinek,Beiträge zur Geschichte der Kabbala, Part i (Leipzig, 1852). p. 3, &c. Comp. also Wolf,Bibliotheca Hebraea, vol i., p. 23, &c.,vol. ii., p. 1196, vol. iii, p. 17, vol. iv. p. 753, &c.;Philosophie der Geschichte, vol. i, 2nd ed. (Münster, 1857), p.63. &c.; Steinschneider,Jewish Literature(London, 1857), pp. 107, 302, &c.; and by the same author,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana, col. 552.↑18TheSoharwas first published by Da Padova and Jacob b. Naphtali, 3 vols. 4to, Mantua, 1558–1560, with an Introduction by Is. de Lattes; then again in Cremona, 1560, fol.; Lublin, 1623, fol.; then again edited by Rosenroth, with the variations from the worksDerech Emeth, and with the explanation of the difficult words by Issachar Bär, an Index of all the passages of Scripture explained in theSohar, and with an Introduction by Moses b. Uri Sheraga Bloch, Sulzbach, 1684, fol.; with an additional Index of matters, Amsterdam, 1714, 3 vols. 8vo;ibid.1728; 1772, and 1805. The references in this Essay are to the last mentioned edition. It must, however, be remarked that most of the editions have the same paging. Comp. Steinschneider,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana,Col., 537–545; Fürst,Bibliotheca Judaica, iii, 329–385.↑19וכך אטררנא לכו רבי אבא יכתוב ורבי אלעזר ברי ילעי ושאר חברייה ירחשון בלבייהו: זוהר חלק ג׳ דף רפ ז ב׳:↑20אסהדנה עלי שמייא עלאין דעלאין וארעה קדישה עלאה דעלאה דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומה דסליק משה זמנה תניינא לטורא דסיני דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפה בכנפיה: ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל הה״ד ומשה לא ידע כי קרן עור פניו: זוהר חלק ג״ דף קל׳ב ב׳:↑21כתיב יראה כל זכורך אל פני האדון ה׳ מאן פני האדון ה׳ דא רשב״י דמאן דאיהו דכורא מן דכרניא בעי לאתחזאה קמיה: זוהר חלק ב׳ דף לח א׳:↑22Comp. Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mocha.↑23Comp. Sachs,Die religiöse Poesie der Juden in Spanien, Berlin, 1845, p. 229, note 2.↑24For a description of theMezuza, which consists of a piece of parchment, whereon is written Deut.vi, 4–9; xi, 13–21, put into a reed or hollow cylinder, and affixed to the right hand door-post of every door in the houses of the Jews, see Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mezuza.↑25Comp. Nissen, in the collection of various Hebrew Dissertations, entitledציון, edited by Jost and Creizenach, vol. ii, Frankfort-on-the-Maine, 1842–43, p. 161, &c.↑26ושכינתא נוגה ונוגה לאש ומהכא קרי לבי כנישתא אש נוגה: זוהר חלק ג׳ דף רפ׳א א׳↑27ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר. מה עבר קב״ה ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון וזמינין בן ישמעאל למישלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנ׳ סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו: ואינון יעכבון להון לבנ׳י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל: וזמינין בני ישמעאל לאתערה קרבין תקיפין בעלמא ולאתכנשא בני אדום עלייהו ויתערון קרבא בהו חד על ימא וחד על יבשא וחד סמוך לירושלים וישלטון אלין באלין וארעא קדישא לא יתמסר לבני אדום: זוהר חלק ב׳ דף לב א׳↑28תנן זמין קב״ה למבני ירושלים ולאחזאה חד ככבא קביעא מנצצא בע׳ רהטין ובע׳ זקין נהרין מניה באמצעות רקיעא וישתאבון ביה ע׳ ככבין אחרנין ויהא נהיר ולהיט ע׳ יומין וביומא שתיתאה יתחזי בכ״ה יומין לירחא שתיתאה [שביעאה] ויתכניש ביומה שביעאה לסוף ע׳ יומין יומא קדמאה יתחזי בקרתא דרומי וההוא יומא ינפלון ג׳ שורין עלאין מההיא קרתא דרומי והיכלא רברבא ינפול ושליטא דההוא קרתא ימות: זוהר חלק ג׳ דף רי׳ב ב׳:↑29Comp. Beer, in Frankel’sMonatschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judenthums, vol. v, Leipzig, 1856, p. 158–160.↑30וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא דוא״ו כדין וא״ו יוקים לה״א, בזמנא שית זמנין עשר שיתין נפש כדין שלימו וא״ו עשר זמנין וא״ו שית זמנין עשר. (דוא״ו) וא״ו סלקא (בעשר) בי׳ וא״ ונחתא בה״א אשתלים וא״ו גו עשר שית זמנין כדין הוו שיתין לאקמא מעפרא: זוהר הלק א׳ דף קי׳ו ב׳ קי׳ז ב׳↑31Steinschneider, inErsch und Gruber’sEncyklopädie, section II, vol. xxxi, p. 101; andJewish Literature, Longman, 1857, p. 113.↑32בחדש אדר כתב ר׳ יצחק דמן עכו כי עכו נחרבה בשנת חמשים לפרט ושנהרגו חסידי ישראל שם בד׳ מיתות ב״ד׳ ובשנת ס״ה היה זה ר׳ יצחק דמן עכו בנבארה באיטאליה וניצל מעכו ובשנת ס״ה עצמה בא לטוליטולה, ומצאתי בספר דברי הימים שלו ר״ל מר׳ יצחק דמן עכו הוא שעשה ספר קבלה בשנת חמלאך ונחרבה בזמנו עכו ונשבו כולם בזמן בן בנו של הרמב״ן ובזמן בן ר׳ דוד בן אברהם בן הרמב״ם ז״לי והוא הלך לספרד לחקור כיצד נמצא בזמנו ספר הזוהר אשר עשה ר׳ שומעון ור׳ אלעזר בנו במערה אשרי הזוכים לאמתתו׳ באורו יראו אור: ואמרי לאמתתו, מפני שזייף מקצת אשר זייף. ואמר שקבל כי מה שנמצא בלשון ירושלמי האמין כי הם דברי ר׳ שמעון. ואם תראה בלשון קדש האמן כי אינם דבריו רק דברי המזייף מפני שהספר האמתי הוא בלשון ירושילמי כלו וז״ל: ומפני שראיתי כי דבריו מופלאים ישאבו ממקור העליון המעיין המשפיע בלתי מקבלת בשכמל״ו, רדפתי אחריו ואשאלה את התלכמידים הנמצאים בידם דברים גדולים ממנו מאין בא להם סודות מופלאים מקובלים מפה אל פה אשר לא נתנו ליכתב ונמצאו שם מבוארים לכל קורא ספר. ולא מצאתי תשובותיהם על שאלתי זאת מכוונות׳ זה אומר בכה וזה אומר בכה: שמעתי אומרים לי על שאלתי כי הרב הנאמן הרמב״ן ז״ל שלח אותו מארץ ישראל לקטלוניא לבנו והביאו הרוח לארץ ארגון וי״א לאלקנטי ונפל ביד החכם ר׳ משה די ליאון הוא שאומרים עליו ר׳ משה דיודאל חגארה. וי״א שמעולם לא חבר רשב״י ספר זה, אבל ר׳ משה זה היה יודע שם הכותב ובכחו יכתוב ר׳ משה זה דברים נפלאים אלה, ולמען יקח בהם מחיר גדול כסף וזהב רב תולה דבריו באשלי רברבי ואמר מתוך הספר אשר חבר רשב״י ור׳ אלעזר בנו וחבריו אני מעתיק להם דברים אלו. ואני בבואי ספרדה ואבא אל עיר ואלדוליד אשר המלך (שם) ואמיצא שם לר׳ משה זה ואמצא חן בעיניו וידבר עמי וידר לי וישבע לאמר: כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם לא הספר הקדמון אשר חבר רשב״י אשר הוא היום בביתי במדינת ישבילי היא אוילה בבואך אלי שם אראך. ויהי אחר הדברים האלה נפרד ממני וילך ר׳ משה זח אל עיר[173]ארבלא לשוב אל ביתו לאוילא ויחלה בארבלא וימת שם, וכשמעי הבשורה היטב חרה לי עד מות ואצא ואשים לדרך פעמי ואבא אל אוילא ומצאתי שם חכם גדול וזקן ושמו ר׳ דוד דאפן קורפו ואמצאה חן בעיניו ואשביעהו לאמר: הנתבררו לו סודות ספר הזוהר שבני אדם נחלקים זה אומר בכה וזה אומר בכה ור׳ משה עצמו נדר לי (לתת) אלי ולא הספיק עד שמת ואיני יודע על מי אסמוך ולדברי מי אאמין. ויאמר דע באמת כי נתברר לי בלא ספק שמעולם לא בא לידו של ר׳ משה זה, ואין בעולם ספר זוהר זה רק היה ר׳ משה בעל שם הכותב ובכחו כתב כל מה שכתב בספר הזה. ועתה שמע נא באיזה דרך נתברר לי: דע כי ר׳ משה זה היה מפזר גדול ומוציא בעין יפה ממונו עד שהיום הזה ביתו מלא כסף וזהב שנתנו לו העשירים המבינים בסודות גדולים אלא (אלו) אשר יתן להם כתובים בשם הכותב ומחר נתרוקן כלו עד שעזב אשתו ובתו הנה ערומות שרויות ברעב ובצמא ובחוסר כל. וכששמענו שמת בעיר ארבולו ואקום ואלך אל העשיר הגדול אשר בעיר הזאת הנקרא ר׳ יוסף די אוילה ואומר לו: עתה הגיע העת אשר תזכה לספר הזוהר אשר לא יערכנו זהב וזכוכית אם תעשה את אשר איעצך. ועצתי היא זאת: שיקרא ר׳ יוסף זה לאשתו ויאמר לה קחי נא מנחה נאה ביד שפחתך ושלחי אותה לאשת ר׳ משה ותעש כן: ויהי ממחרת ויאמר עוד לה לכי נא ביתה אשת ר׳ משה ואמרי לה דעי כי רצוני הוא להשיא את בתך לבני ואליך לא יחסר לחם לאכל ובגד ללבוש כל ימיך ואין אני מבקשת ממך דבד בעולם רק ספר הזוהר אשר היה אישך מעתיק ממנו ונותן לבני אדם דברים אלה תאמרי לה לבד ולבתה לבד ותשמיעי את דבריהם אשר יענוכה ונראה היהיו מכוונים אם לא. ותלך ותעש כן. ותען אשת ר׳ משה ותשבע לאשת ר׳ יוסף לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה היה עם אישי אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר יהיה כבוד לך, ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקדש אני מעתיקם יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות:↑33Moses ben Schem-Tob de Leon, und sein Verhältniss zum Sohar, von Adolph Jellinek, Leipzig, 1851, p. 21–36. Jellinek also gives additional information on this subject in his other contributions to the Kabbalah which will be found mentioned in the third part of this Essay.↑34Comp. Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, Leipzig, 1863, p. 498, where other facts are given, proving that Moses de Leon is the author of theSohar.↑35פירוש עשר ספירות על דרך שאלח ותשובחCommentary on the Ten Sephiroth, by way of Questions and Answers.This commentary was first known through the Kabbalistic works of Meier Ibn Gabbai, entitledדרך אמונה,The Path of Faith, printed in Padua, 1563, andעבדת הקדש,The Service of Holiness, also calledמראות אלהים,The Vision of the Lord, first printed in Mantua, 1545; then Venice, 1567, and Cracow, 1578. It was then published in Gabriel Warschawer’s volume entitledA Collection of Kabbalistic Treatises(ספר לקוטים בקבלה), Warsaw, 1798; and has recently been published in Berlin, 1850. It is to this Berlin edition that the references in this Essay are made.↑36The above analysis is taken from Dr. Jellinek’sBeiträge zur Geschichte der Kabbalah. Erstes Heft. Leipzig, 1852. This erudite scholar also gives some additional information on R. Azariel in the second part of hisBeiträge zur Geschichte der Kabbalah, p. 32, &c. Leipzig, 1852.↑37וקבלה שבידינו על היות אלו החכמים משלשלת קבלה מעשה מרכבה מסיני עד עמוד הימיני החסיד ר יצחק סגי נהור בן הקדוש ר׳ אברהם שבבקרש [שבפושקירש]This passage from Gikatilla’sפירוש ההגדהwhich is contained in Moses de Leon’sספר הנפש החכמהis quoted by Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, p. 444.↑38ר׳ יצחק סגא נהור אבי הקבלהComp. Commentary on Pericopeוישלחed. Lemberg, 1811.↑39In his Super-Commentary on Nachmanides’ Treatise on Secrets, (סודות הר״מבן) entitledכתר שם טובorספר שם טובShem Tob Ibn Gaon on Pericopeוישלחremarks as followsכי פירוש פסוק זה הוא איש מפי איש עד ר׳ יצחק בן הרב [ראב״ד] עד אליהו הנביאIn another Kabbalistic work, entitledבדי הארון ומגדל חננאלwhich he completed at Tafet in 1355, he says—ורבי עזרא ורבי עזריאל מגירונה חברו פירוש ההגדות על פי קבלה והוסיף עזרא לחבר פירוש התפילות.… כמו שקבלו מרבי יצחק סגי נהורThese two works are still in MS, and the quotations are given in Cormoly’sItinéraris, p. 276, and in Graetz’sGeschichte der Juden, vol. vii, p. 445.↑40ודע כי האין סוף אשר זכרנו איננו רמוז לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים ולא בדברי ר״זל אך קבלו בו בעלי העבודה קצת רמזComp.מערכת אלהותcap. vii, 32b, ed. Mantua, 1558.↑41Comp.More Nebuchim, part 1, cap. lxii.↑42רחכמי הסחקר מודים בדבר ואומרים כי אין השנתנו כי אם על דרך לאCommentary on the ten Sephiroth, 2a.↑43Proclus,Inst. Theol.7, 31; Smith,Dictionary of Roman and Greek Biography and Mythology,s.v.Proclus.↑
1ספר יצירה והוא לאברהם .… הורה על אלהותו ואחדותו בדברים מתחלפים מתרבים מצד אבל הם מתאחדים נסכמים מצד אחר והסכמתם מצד האחד אשר יסדרם מהם: כוזרי מאמר רביעי כ״ה↑2It is for this reason that theBook Jetzirais also calledאותיות באברהם אבינוTheLettersorAlphabet of the Patriarch Abraham.↑3בשלשים ושתים פליאות חכמח חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו בשלשה ספרים בספר וספר וסיפור: ספר יצירה פרקי א׳ משנה א׳↑4אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודיבור וזח רוח חקדוש: פרץ א׳ משנה ט׳↑5שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים רשתים אותיות יסוד שלש אמות ושבעה כפולות ושנים עשר פשוטות ורוח אחת מהן: שלש מים מרוח חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חציבן כמין חומה סככן כמין מעזיבה: ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט: פרק א׳ משנה ט׳ וי׳↑6עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן צר בהם נפש כל היצור ונפש כל העתיר לצור: פרק שני שנה ב׳↑7כיצד שקלן והמירן אלף עם כולם וכולם עם אלף, בית עם כולם וכולם עם בית וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד: פרק שני משנה ד׳↑8שתי אותיות בונות שתי בתים שלושה בונות ששה בתים ארבעה בונות ארבע ועשרים בתים חמש בונות מאה ועשרים בתים שש בונות שבע מאות ועשרים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכולה לדבר ואץ האוזן יכולה לשמוע: פרק ד׳ משנה ד׳↑9עדים נאמנים עולם שנה נפש: פרק ו׳ משנה א׳↑10אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑11תלי בעולם כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה לב בנפש כמלך במלחמה↑12שנים עשר עומדים במלחמה שלשה אוהבים שלשה שנאים שלשה מחיים שלשה ממיתים שלשה אוהבים הלב והאזנים והפה שלשה שונאים הכבד המרה והלשון ואל מלך נאמן מושל בכולן אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑13Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden.Berlin, 1832, p. 165, &c.↑14רב חנינה ורב אושעיא דכל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי לי: סנהדרין ס״ו ב׳↑15אמר ר׳ יהושוע בן חנניא יכיל אנא על ידי ספר יצירה נסיב קתיין ואבטיחין ועבידלון איילין טבין והידנון עבידין איילין וטבין:↑16Der Israelitische Volkslehrer, vol. ix. Frankfort-on-the-Maine, 1859, p. 364, &c.↑17For those who should wish to prosecute the study of the metaphysicalBook Jetzira, we must mention that this Treatise was first published in a Latin translation by Postellus, Paris, 1552. It was then published in the original with five commentaries, viz., the spurious one of Saadia Gaon, one by Moses Nachmanides, one by Eleazer Worms, one by Abraham b. David, and one by Moses Botarel. Mantua, 1565. Another Latin version is given inJo. Pistorii artiscabalisticae scriptorum, 1587, Tom. l, p. 869seq.which is ascribed to Reuchlin and Paul Ricci; and a third Latin translation, with notes and the Hebrew text, was published by Rittangel, Amsterdam, 1662. The Book is also published with a German translation and notes, by John Friedrich v. Meyer, Leipzig, 1830. As useful helps to the understanding of this difficult Book we may mention The Kusari of R. Jehudah Ha-Levi, with Cassel’s German version and learned annotations, Part iv. chap 25, p. 344. &c., Leipzig, 1853; Zunz,Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden(Berlin, 1832), p. 165, &c.; Graetz,Gnosticismus und Judenthum(Krotoshin, 1846), p.102, &c.; Jellinek,Beiträge zur Geschichte der Kabbala, Part i (Leipzig, 1852). p. 3, &c. Comp. also Wolf,Bibliotheca Hebraea, vol i., p. 23, &c.,vol. ii., p. 1196, vol. iii, p. 17, vol. iv. p. 753, &c.;Philosophie der Geschichte, vol. i, 2nd ed. (Münster, 1857), p.63. &c.; Steinschneider,Jewish Literature(London, 1857), pp. 107, 302, &c.; and by the same author,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana, col. 552.↑18TheSoharwas first published by Da Padova and Jacob b. Naphtali, 3 vols. 4to, Mantua, 1558–1560, with an Introduction by Is. de Lattes; then again in Cremona, 1560, fol.; Lublin, 1623, fol.; then again edited by Rosenroth, with the variations from the worksDerech Emeth, and with the explanation of the difficult words by Issachar Bär, an Index of all the passages of Scripture explained in theSohar, and with an Introduction by Moses b. Uri Sheraga Bloch, Sulzbach, 1684, fol.; with an additional Index of matters, Amsterdam, 1714, 3 vols. 8vo;ibid.1728; 1772, and 1805. The references in this Essay are to the last mentioned edition. It must, however, be remarked that most of the editions have the same paging. Comp. Steinschneider,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana,Col., 537–545; Fürst,Bibliotheca Judaica, iii, 329–385.↑19וכך אטררנא לכו רבי אבא יכתוב ורבי אלעזר ברי ילעי ושאר חברייה ירחשון בלבייהו: זוהר חלק ג׳ דף רפ ז ב׳:↑20אסהדנה עלי שמייא עלאין דעלאין וארעה קדישה עלאה דעלאה דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומה דסליק משה זמנה תניינא לטורא דסיני דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפה בכנפיה: ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל הה״ד ומשה לא ידע כי קרן עור פניו: זוהר חלק ג״ דף קל׳ב ב׳:↑21כתיב יראה כל זכורך אל פני האדון ה׳ מאן פני האדון ה׳ דא רשב״י דמאן דאיהו דכורא מן דכרניא בעי לאתחזאה קמיה: זוהר חלק ב׳ דף לח א׳:↑22Comp. Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mocha.↑23Comp. Sachs,Die religiöse Poesie der Juden in Spanien, Berlin, 1845, p. 229, note 2.↑24For a description of theMezuza, which consists of a piece of parchment, whereon is written Deut.vi, 4–9; xi, 13–21, put into a reed or hollow cylinder, and affixed to the right hand door-post of every door in the houses of the Jews, see Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mezuza.↑25Comp. Nissen, in the collection of various Hebrew Dissertations, entitledציון, edited by Jost and Creizenach, vol. ii, Frankfort-on-the-Maine, 1842–43, p. 161, &c.↑26ושכינתא נוגה ונוגה לאש ומהכא קרי לבי כנישתא אש נוגה: זוהר חלק ג׳ דף רפ׳א א׳↑27ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר. מה עבר קב״ה ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון וזמינין בן ישמעאל למישלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנ׳ סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו: ואינון יעכבון להון לבנ׳י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל: וזמינין בני ישמעאל לאתערה קרבין תקיפין בעלמא ולאתכנשא בני אדום עלייהו ויתערון קרבא בהו חד על ימא וחד על יבשא וחד סמוך לירושלים וישלטון אלין באלין וארעא קדישא לא יתמסר לבני אדום: זוהר חלק ב׳ דף לב א׳↑28תנן זמין קב״ה למבני ירושלים ולאחזאה חד ככבא קביעא מנצצא בע׳ רהטין ובע׳ זקין נהרין מניה באמצעות רקיעא וישתאבון ביה ע׳ ככבין אחרנין ויהא נהיר ולהיט ע׳ יומין וביומא שתיתאה יתחזי בכ״ה יומין לירחא שתיתאה [שביעאה] ויתכניש ביומה שביעאה לסוף ע׳ יומין יומא קדמאה יתחזי בקרתא דרומי וההוא יומא ינפלון ג׳ שורין עלאין מההיא קרתא דרומי והיכלא רברבא ינפול ושליטא דההוא קרתא ימות: זוהר חלק ג׳ דף רי׳ב ב׳:↑29Comp. Beer, in Frankel’sMonatschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judenthums, vol. v, Leipzig, 1856, p. 158–160.↑30וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא דוא״ו כדין וא״ו יוקים לה״א, בזמנא שית זמנין עשר שיתין נפש כדין שלימו וא״ו עשר זמנין וא״ו שית זמנין עשר. (דוא״ו) וא״ו סלקא (בעשר) בי׳ וא״ ונחתא בה״א אשתלים וא״ו גו עשר שית זמנין כדין הוו שיתין לאקמא מעפרא: זוהר הלק א׳ דף קי׳ו ב׳ קי׳ז ב׳↑31Steinschneider, inErsch und Gruber’sEncyklopädie, section II, vol. xxxi, p. 101; andJewish Literature, Longman, 1857, p. 113.↑32בחדש אדר כתב ר׳ יצחק דמן עכו כי עכו נחרבה בשנת חמשים לפרט ושנהרגו חסידי ישראל שם בד׳ מיתות ב״ד׳ ובשנת ס״ה היה זה ר׳ יצחק דמן עכו בנבארה באיטאליה וניצל מעכו ובשנת ס״ה עצמה בא לטוליטולה, ומצאתי בספר דברי הימים שלו ר״ל מר׳ יצחק דמן עכו הוא שעשה ספר קבלה בשנת חמלאך ונחרבה בזמנו עכו ונשבו כולם בזמן בן בנו של הרמב״ן ובזמן בן ר׳ דוד בן אברהם בן הרמב״ם ז״לי והוא הלך לספרד לחקור כיצד נמצא בזמנו ספר הזוהר אשר עשה ר׳ שומעון ור׳ אלעזר בנו במערה אשרי הזוכים לאמתתו׳ באורו יראו אור: ואמרי לאמתתו, מפני שזייף מקצת אשר זייף. ואמר שקבל כי מה שנמצא בלשון ירושלמי האמין כי הם דברי ר׳ שמעון. ואם תראה בלשון קדש האמן כי אינם דבריו רק דברי המזייף מפני שהספר האמתי הוא בלשון ירושילמי כלו וז״ל: ומפני שראיתי כי דבריו מופלאים ישאבו ממקור העליון המעיין המשפיע בלתי מקבלת בשכמל״ו, רדפתי אחריו ואשאלה את התלכמידים הנמצאים בידם דברים גדולים ממנו מאין בא להם סודות מופלאים מקובלים מפה אל פה אשר לא נתנו ליכתב ונמצאו שם מבוארים לכל קורא ספר. ולא מצאתי תשובותיהם על שאלתי זאת מכוונות׳ זה אומר בכה וזה אומר בכה: שמעתי אומרים לי על שאלתי כי הרב הנאמן הרמב״ן ז״ל שלח אותו מארץ ישראל לקטלוניא לבנו והביאו הרוח לארץ ארגון וי״א לאלקנטי ונפל ביד החכם ר׳ משה די ליאון הוא שאומרים עליו ר׳ משה דיודאל חגארה. וי״א שמעולם לא חבר רשב״י ספר זה, אבל ר׳ משה זה היה יודע שם הכותב ובכחו יכתוב ר׳ משה זה דברים נפלאים אלה, ולמען יקח בהם מחיר גדול כסף וזהב רב תולה דבריו באשלי רברבי ואמר מתוך הספר אשר חבר רשב״י ור׳ אלעזר בנו וחבריו אני מעתיק להם דברים אלו. ואני בבואי ספרדה ואבא אל עיר ואלדוליד אשר המלך (שם) ואמיצא שם לר׳ משה זה ואמצא חן בעיניו וידבר עמי וידר לי וישבע לאמר: כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם לא הספר הקדמון אשר חבר רשב״י אשר הוא היום בביתי במדינת ישבילי היא אוילה בבואך אלי שם אראך. ויהי אחר הדברים האלה נפרד ממני וילך ר׳ משה זח אל עיר[173]ארבלא לשוב אל ביתו לאוילא ויחלה בארבלא וימת שם, וכשמעי הבשורה היטב חרה לי עד מות ואצא ואשים לדרך פעמי ואבא אל אוילא ומצאתי שם חכם גדול וזקן ושמו ר׳ דוד דאפן קורפו ואמצאה חן בעיניו ואשביעהו לאמר: הנתבררו לו סודות ספר הזוהר שבני אדם נחלקים זה אומר בכה וזה אומר בכה ור׳ משה עצמו נדר לי (לתת) אלי ולא הספיק עד שמת ואיני יודע על מי אסמוך ולדברי מי אאמין. ויאמר דע באמת כי נתברר לי בלא ספק שמעולם לא בא לידו של ר׳ משה זה, ואין בעולם ספר זוהר זה רק היה ר׳ משה בעל שם הכותב ובכחו כתב כל מה שכתב בספר הזה. ועתה שמע נא באיזה דרך נתברר לי: דע כי ר׳ משה זה היה מפזר גדול ומוציא בעין יפה ממונו עד שהיום הזה ביתו מלא כסף וזהב שנתנו לו העשירים המבינים בסודות גדולים אלא (אלו) אשר יתן להם כתובים בשם הכותב ומחר נתרוקן כלו עד שעזב אשתו ובתו הנה ערומות שרויות ברעב ובצמא ובחוסר כל. וכששמענו שמת בעיר ארבולו ואקום ואלך אל העשיר הגדול אשר בעיר הזאת הנקרא ר׳ יוסף די אוילה ואומר לו: עתה הגיע העת אשר תזכה לספר הזוהר אשר לא יערכנו זהב וזכוכית אם תעשה את אשר איעצך. ועצתי היא זאת: שיקרא ר׳ יוסף זה לאשתו ויאמר לה קחי נא מנחה נאה ביד שפחתך ושלחי אותה לאשת ר׳ משה ותעש כן: ויהי ממחרת ויאמר עוד לה לכי נא ביתה אשת ר׳ משה ואמרי לה דעי כי רצוני הוא להשיא את בתך לבני ואליך לא יחסר לחם לאכל ובגד ללבוש כל ימיך ואין אני מבקשת ממך דבד בעולם רק ספר הזוהר אשר היה אישך מעתיק ממנו ונותן לבני אדם דברים אלה תאמרי לה לבד ולבתה לבד ותשמיעי את דבריהם אשר יענוכה ונראה היהיו מכוונים אם לא. ותלך ותעש כן. ותען אשת ר׳ משה ותשבע לאשת ר׳ יוסף לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה היה עם אישי אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר יהיה כבוד לך, ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקדש אני מעתיקם יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות:↑33Moses ben Schem-Tob de Leon, und sein Verhältniss zum Sohar, von Adolph Jellinek, Leipzig, 1851, p. 21–36. Jellinek also gives additional information on this subject in his other contributions to the Kabbalah which will be found mentioned in the third part of this Essay.↑34Comp. Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, Leipzig, 1863, p. 498, where other facts are given, proving that Moses de Leon is the author of theSohar.↑35פירוש עשר ספירות על דרך שאלח ותשובחCommentary on the Ten Sephiroth, by way of Questions and Answers.This commentary was first known through the Kabbalistic works of Meier Ibn Gabbai, entitledדרך אמונה,The Path of Faith, printed in Padua, 1563, andעבדת הקדש,The Service of Holiness, also calledמראות אלהים,The Vision of the Lord, first printed in Mantua, 1545; then Venice, 1567, and Cracow, 1578. It was then published in Gabriel Warschawer’s volume entitledA Collection of Kabbalistic Treatises(ספר לקוטים בקבלה), Warsaw, 1798; and has recently been published in Berlin, 1850. It is to this Berlin edition that the references in this Essay are made.↑36The above analysis is taken from Dr. Jellinek’sBeiträge zur Geschichte der Kabbalah. Erstes Heft. Leipzig, 1852. This erudite scholar also gives some additional information on R. Azariel in the second part of hisBeiträge zur Geschichte der Kabbalah, p. 32, &c. Leipzig, 1852.↑37וקבלה שבידינו על היות אלו החכמים משלשלת קבלה מעשה מרכבה מסיני עד עמוד הימיני החסיד ר יצחק סגי נהור בן הקדוש ר׳ אברהם שבבקרש [שבפושקירש]This passage from Gikatilla’sפירוש ההגדהwhich is contained in Moses de Leon’sספר הנפש החכמהis quoted by Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, p. 444.↑38ר׳ יצחק סגא נהור אבי הקבלהComp. Commentary on Pericopeוישלחed. Lemberg, 1811.↑39In his Super-Commentary on Nachmanides’ Treatise on Secrets, (סודות הר״מבן) entitledכתר שם טובorספר שם טובShem Tob Ibn Gaon on Pericopeוישלחremarks as followsכי פירוש פסוק זה הוא איש מפי איש עד ר׳ יצחק בן הרב [ראב״ד] עד אליהו הנביאIn another Kabbalistic work, entitledבדי הארון ומגדל חננאלwhich he completed at Tafet in 1355, he says—ורבי עזרא ורבי עזריאל מגירונה חברו פירוש ההגדות על פי קבלה והוסיף עזרא לחבר פירוש התפילות.… כמו שקבלו מרבי יצחק סגי נהורThese two works are still in MS, and the quotations are given in Cormoly’sItinéraris, p. 276, and in Graetz’sGeschichte der Juden, vol. vii, p. 445.↑40ודע כי האין סוף אשר זכרנו איננו רמוז לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים ולא בדברי ר״זל אך קבלו בו בעלי העבודה קצת רמזComp.מערכת אלהותcap. vii, 32b, ed. Mantua, 1558.↑41Comp.More Nebuchim, part 1, cap. lxii.↑42רחכמי הסחקר מודים בדבר ואומרים כי אין השנתנו כי אם על דרך לאCommentary on the ten Sephiroth, 2a.↑43Proclus,Inst. Theol.7, 31; Smith,Dictionary of Roman and Greek Biography and Mythology,s.v.Proclus.↑
1ספר יצירה והוא לאברהם .… הורה על אלהותו ואחדותו בדברים מתחלפים מתרבים מצד אבל הם מתאחדים נסכמים מצד אחר והסכמתם מצד האחד אשר יסדרם מהם: כוזרי מאמר רביעי כ״ה↑2It is for this reason that theBook Jetzirais also calledאותיות באברהם אבינוTheLettersorAlphabet of the Patriarch Abraham.↑3בשלשים ושתים פליאות חכמח חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו בשלשה ספרים בספר וספר וסיפור: ספר יצירה פרקי א׳ משנה א׳↑4אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודיבור וזח רוח חקדוש: פרץ א׳ משנה ט׳↑5שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים רשתים אותיות יסוד שלש אמות ושבעה כפולות ושנים עשר פשוטות ורוח אחת מהן: שלש מים מרוח חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חציבן כמין חומה סככן כמין מעזיבה: ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט: פרק א׳ משנה ט׳ וי׳↑6עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן צר בהם נפש כל היצור ונפש כל העתיר לצור: פרק שני שנה ב׳↑7כיצד שקלן והמירן אלף עם כולם וכולם עם אלף, בית עם כולם וכולם עם בית וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד: פרק שני משנה ד׳↑8שתי אותיות בונות שתי בתים שלושה בונות ששה בתים ארבעה בונות ארבע ועשרים בתים חמש בונות מאה ועשרים בתים שש בונות שבע מאות ועשרים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכולה לדבר ואץ האוזן יכולה לשמוע: פרק ד׳ משנה ד׳↑9עדים נאמנים עולם שנה נפש: פרק ו׳ משנה א׳↑10אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑11תלי בעולם כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה לב בנפש כמלך במלחמה↑12שנים עשר עומדים במלחמה שלשה אוהבים שלשה שנאים שלשה מחיים שלשה ממיתים שלשה אוהבים הלב והאזנים והפה שלשה שונאים הכבד המרה והלשון ואל מלך נאמן מושל בכולן אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑13Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden.Berlin, 1832, p. 165, &c.↑14רב חנינה ורב אושעיא דכל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי לי: סנהדרין ס״ו ב׳↑15אמר ר׳ יהושוע בן חנניא יכיל אנא על ידי ספר יצירה נסיב קתיין ואבטיחין ועבידלון איילין טבין והידנון עבידין איילין וטבין:↑16Der Israelitische Volkslehrer, vol. ix. Frankfort-on-the-Maine, 1859, p. 364, &c.↑17For those who should wish to prosecute the study of the metaphysicalBook Jetzira, we must mention that this Treatise was first published in a Latin translation by Postellus, Paris, 1552. It was then published in the original with five commentaries, viz., the spurious one of Saadia Gaon, one by Moses Nachmanides, one by Eleazer Worms, one by Abraham b. David, and one by Moses Botarel. Mantua, 1565. Another Latin version is given inJo. Pistorii artiscabalisticae scriptorum, 1587, Tom. l, p. 869seq.which is ascribed to Reuchlin and Paul Ricci; and a third Latin translation, with notes and the Hebrew text, was published by Rittangel, Amsterdam, 1662. The Book is also published with a German translation and notes, by John Friedrich v. Meyer, Leipzig, 1830. As useful helps to the understanding of this difficult Book we may mention The Kusari of R. Jehudah Ha-Levi, with Cassel’s German version and learned annotations, Part iv. chap 25, p. 344. &c., Leipzig, 1853; Zunz,Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden(Berlin, 1832), p. 165, &c.; Graetz,Gnosticismus und Judenthum(Krotoshin, 1846), p.102, &c.; Jellinek,Beiträge zur Geschichte der Kabbala, Part i (Leipzig, 1852). p. 3, &c. Comp. also Wolf,Bibliotheca Hebraea, vol i., p. 23, &c.,vol. ii., p. 1196, vol. iii, p. 17, vol. iv. p. 753, &c.;Philosophie der Geschichte, vol. i, 2nd ed. (Münster, 1857), p.63. &c.; Steinschneider,Jewish Literature(London, 1857), pp. 107, 302, &c.; and by the same author,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana, col. 552.↑18TheSoharwas first published by Da Padova and Jacob b. Naphtali, 3 vols. 4to, Mantua, 1558–1560, with an Introduction by Is. de Lattes; then again in Cremona, 1560, fol.; Lublin, 1623, fol.; then again edited by Rosenroth, with the variations from the worksDerech Emeth, and with the explanation of the difficult words by Issachar Bär, an Index of all the passages of Scripture explained in theSohar, and with an Introduction by Moses b. Uri Sheraga Bloch, Sulzbach, 1684, fol.; with an additional Index of matters, Amsterdam, 1714, 3 vols. 8vo;ibid.1728; 1772, and 1805. The references in this Essay are to the last mentioned edition. It must, however, be remarked that most of the editions have the same paging. Comp. Steinschneider,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana,Col., 537–545; Fürst,Bibliotheca Judaica, iii, 329–385.↑19וכך אטררנא לכו רבי אבא יכתוב ורבי אלעזר ברי ילעי ושאר חברייה ירחשון בלבייהו: זוהר חלק ג׳ דף רפ ז ב׳:↑20אסהדנה עלי שמייא עלאין דעלאין וארעה קדישה עלאה דעלאה דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומה דסליק משה זמנה תניינא לטורא דסיני דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפה בכנפיה: ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל הה״ד ומשה לא ידע כי קרן עור פניו: זוהר חלק ג״ דף קל׳ב ב׳:↑21כתיב יראה כל זכורך אל פני האדון ה׳ מאן פני האדון ה׳ דא רשב״י דמאן דאיהו דכורא מן דכרניא בעי לאתחזאה קמיה: זוהר חלק ב׳ דף לח א׳:↑22Comp. Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mocha.↑23Comp. Sachs,Die religiöse Poesie der Juden in Spanien, Berlin, 1845, p. 229, note 2.↑24For a description of theMezuza, which consists of a piece of parchment, whereon is written Deut.vi, 4–9; xi, 13–21, put into a reed or hollow cylinder, and affixed to the right hand door-post of every door in the houses of the Jews, see Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mezuza.↑25Comp. Nissen, in the collection of various Hebrew Dissertations, entitledציון, edited by Jost and Creizenach, vol. ii, Frankfort-on-the-Maine, 1842–43, p. 161, &c.↑26ושכינתא נוגה ונוגה לאש ומהכא קרי לבי כנישתא אש נוגה: זוהר חלק ג׳ דף רפ׳א א׳↑27ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר. מה עבר קב״ה ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון וזמינין בן ישמעאל למישלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנ׳ סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו: ואינון יעכבון להון לבנ׳י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל: וזמינין בני ישמעאל לאתערה קרבין תקיפין בעלמא ולאתכנשא בני אדום עלייהו ויתערון קרבא בהו חד על ימא וחד על יבשא וחד סמוך לירושלים וישלטון אלין באלין וארעא קדישא לא יתמסר לבני אדום: זוהר חלק ב׳ דף לב א׳↑28תנן זמין קב״ה למבני ירושלים ולאחזאה חד ככבא קביעא מנצצא בע׳ רהטין ובע׳ זקין נהרין מניה באמצעות רקיעא וישתאבון ביה ע׳ ככבין אחרנין ויהא נהיר ולהיט ע׳ יומין וביומא שתיתאה יתחזי בכ״ה יומין לירחא שתיתאה [שביעאה] ויתכניש ביומה שביעאה לסוף ע׳ יומין יומא קדמאה יתחזי בקרתא דרומי וההוא יומא ינפלון ג׳ שורין עלאין מההיא קרתא דרומי והיכלא רברבא ינפול ושליטא דההוא קרתא ימות: זוהר חלק ג׳ דף רי׳ב ב׳:↑29Comp. Beer, in Frankel’sMonatschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judenthums, vol. v, Leipzig, 1856, p. 158–160.↑30וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא דוא״ו כדין וא״ו יוקים לה״א, בזמנא שית זמנין עשר שיתין נפש כדין שלימו וא״ו עשר זמנין וא״ו שית זמנין עשר. (דוא״ו) וא״ו סלקא (בעשר) בי׳ וא״ ונחתא בה״א אשתלים וא״ו גו עשר שית זמנין כדין הוו שיתין לאקמא מעפרא: זוהר הלק א׳ דף קי׳ו ב׳ קי׳ז ב׳↑31Steinschneider, inErsch und Gruber’sEncyklopädie, section II, vol. xxxi, p. 101; andJewish Literature, Longman, 1857, p. 113.↑32בחדש אדר כתב ר׳ יצחק דמן עכו כי עכו נחרבה בשנת חמשים לפרט ושנהרגו חסידי ישראל שם בד׳ מיתות ב״ד׳ ובשנת ס״ה היה זה ר׳ יצחק דמן עכו בנבארה באיטאליה וניצל מעכו ובשנת ס״ה עצמה בא לטוליטולה, ומצאתי בספר דברי הימים שלו ר״ל מר׳ יצחק דמן עכו הוא שעשה ספר קבלה בשנת חמלאך ונחרבה בזמנו עכו ונשבו כולם בזמן בן בנו של הרמב״ן ובזמן בן ר׳ דוד בן אברהם בן הרמב״ם ז״לי והוא הלך לספרד לחקור כיצד נמצא בזמנו ספר הזוהר אשר עשה ר׳ שומעון ור׳ אלעזר בנו במערה אשרי הזוכים לאמתתו׳ באורו יראו אור: ואמרי לאמתתו, מפני שזייף מקצת אשר זייף. ואמר שקבל כי מה שנמצא בלשון ירושלמי האמין כי הם דברי ר׳ שמעון. ואם תראה בלשון קדש האמן כי אינם דבריו רק דברי המזייף מפני שהספר האמתי הוא בלשון ירושילמי כלו וז״ל: ומפני שראיתי כי דבריו מופלאים ישאבו ממקור העליון המעיין המשפיע בלתי מקבלת בשכמל״ו, רדפתי אחריו ואשאלה את התלכמידים הנמצאים בידם דברים גדולים ממנו מאין בא להם סודות מופלאים מקובלים מפה אל פה אשר לא נתנו ליכתב ונמצאו שם מבוארים לכל קורא ספר. ולא מצאתי תשובותיהם על שאלתי זאת מכוונות׳ זה אומר בכה וזה אומר בכה: שמעתי אומרים לי על שאלתי כי הרב הנאמן הרמב״ן ז״ל שלח אותו מארץ ישראל לקטלוניא לבנו והביאו הרוח לארץ ארגון וי״א לאלקנטי ונפל ביד החכם ר׳ משה די ליאון הוא שאומרים עליו ר׳ משה דיודאל חגארה. וי״א שמעולם לא חבר רשב״י ספר זה, אבל ר׳ משה זה היה יודע שם הכותב ובכחו יכתוב ר׳ משה זה דברים נפלאים אלה, ולמען יקח בהם מחיר גדול כסף וזהב רב תולה דבריו באשלי רברבי ואמר מתוך הספר אשר חבר רשב״י ור׳ אלעזר בנו וחבריו אני מעתיק להם דברים אלו. ואני בבואי ספרדה ואבא אל עיר ואלדוליד אשר המלך (שם) ואמיצא שם לר׳ משה זה ואמצא חן בעיניו וידבר עמי וידר לי וישבע לאמר: כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם לא הספר הקדמון אשר חבר רשב״י אשר הוא היום בביתי במדינת ישבילי היא אוילה בבואך אלי שם אראך. ויהי אחר הדברים האלה נפרד ממני וילך ר׳ משה זח אל עיר[173]ארבלא לשוב אל ביתו לאוילא ויחלה בארבלא וימת שם, וכשמעי הבשורה היטב חרה לי עד מות ואצא ואשים לדרך פעמי ואבא אל אוילא ומצאתי שם חכם גדול וזקן ושמו ר׳ דוד דאפן קורפו ואמצאה חן בעיניו ואשביעהו לאמר: הנתבררו לו סודות ספר הזוהר שבני אדם נחלקים זה אומר בכה וזה אומר בכה ור׳ משה עצמו נדר לי (לתת) אלי ולא הספיק עד שמת ואיני יודע על מי אסמוך ולדברי מי אאמין. ויאמר דע באמת כי נתברר לי בלא ספק שמעולם לא בא לידו של ר׳ משה זה, ואין בעולם ספר זוהר זה רק היה ר׳ משה בעל שם הכותב ובכחו כתב כל מה שכתב בספר הזה. ועתה שמע נא באיזה דרך נתברר לי: דע כי ר׳ משה זה היה מפזר גדול ומוציא בעין יפה ממונו עד שהיום הזה ביתו מלא כסף וזהב שנתנו לו העשירים המבינים בסודות גדולים אלא (אלו) אשר יתן להם כתובים בשם הכותב ומחר נתרוקן כלו עד שעזב אשתו ובתו הנה ערומות שרויות ברעב ובצמא ובחוסר כל. וכששמענו שמת בעיר ארבולו ואקום ואלך אל העשיר הגדול אשר בעיר הזאת הנקרא ר׳ יוסף די אוילה ואומר לו: עתה הגיע העת אשר תזכה לספר הזוהר אשר לא יערכנו זהב וזכוכית אם תעשה את אשר איעצך. ועצתי היא זאת: שיקרא ר׳ יוסף זה לאשתו ויאמר לה קחי נא מנחה נאה ביד שפחתך ושלחי אותה לאשת ר׳ משה ותעש כן: ויהי ממחרת ויאמר עוד לה לכי נא ביתה אשת ר׳ משה ואמרי לה דעי כי רצוני הוא להשיא את בתך לבני ואליך לא יחסר לחם לאכל ובגד ללבוש כל ימיך ואין אני מבקשת ממך דבד בעולם רק ספר הזוהר אשר היה אישך מעתיק ממנו ונותן לבני אדם דברים אלה תאמרי לה לבד ולבתה לבד ותשמיעי את דבריהם אשר יענוכה ונראה היהיו מכוונים אם לא. ותלך ותעש כן. ותען אשת ר׳ משה ותשבע לאשת ר׳ יוסף לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה היה עם אישי אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר יהיה כבוד לך, ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקדש אני מעתיקם יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות:↑33Moses ben Schem-Tob de Leon, und sein Verhältniss zum Sohar, von Adolph Jellinek, Leipzig, 1851, p. 21–36. Jellinek also gives additional information on this subject in his other contributions to the Kabbalah which will be found mentioned in the third part of this Essay.↑34Comp. Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, Leipzig, 1863, p. 498, where other facts are given, proving that Moses de Leon is the author of theSohar.↑35פירוש עשר ספירות על דרך שאלח ותשובחCommentary on the Ten Sephiroth, by way of Questions and Answers.This commentary was first known through the Kabbalistic works of Meier Ibn Gabbai, entitledדרך אמונה,The Path of Faith, printed in Padua, 1563, andעבדת הקדש,The Service of Holiness, also calledמראות אלהים,The Vision of the Lord, first printed in Mantua, 1545; then Venice, 1567, and Cracow, 1578. It was then published in Gabriel Warschawer’s volume entitledA Collection of Kabbalistic Treatises(ספר לקוטים בקבלה), Warsaw, 1798; and has recently been published in Berlin, 1850. It is to this Berlin edition that the references in this Essay are made.↑36The above analysis is taken from Dr. Jellinek’sBeiträge zur Geschichte der Kabbalah. Erstes Heft. Leipzig, 1852. This erudite scholar also gives some additional information on R. Azariel in the second part of hisBeiträge zur Geschichte der Kabbalah, p. 32, &c. Leipzig, 1852.↑37וקבלה שבידינו על היות אלו החכמים משלשלת קבלה מעשה מרכבה מסיני עד עמוד הימיני החסיד ר יצחק סגי נהור בן הקדוש ר׳ אברהם שבבקרש [שבפושקירש]This passage from Gikatilla’sפירוש ההגדהwhich is contained in Moses de Leon’sספר הנפש החכמהis quoted by Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, p. 444.↑38ר׳ יצחק סגא נהור אבי הקבלהComp. Commentary on Pericopeוישלחed. Lemberg, 1811.↑39In his Super-Commentary on Nachmanides’ Treatise on Secrets, (סודות הר״מבן) entitledכתר שם טובorספר שם טובShem Tob Ibn Gaon on Pericopeוישלחremarks as followsכי פירוש פסוק זה הוא איש מפי איש עד ר׳ יצחק בן הרב [ראב״ד] עד אליהו הנביאIn another Kabbalistic work, entitledבדי הארון ומגדל חננאלwhich he completed at Tafet in 1355, he says—ורבי עזרא ורבי עזריאל מגירונה חברו פירוש ההגדות על פי קבלה והוסיף עזרא לחבר פירוש התפילות.… כמו שקבלו מרבי יצחק סגי נהורThese two works are still in MS, and the quotations are given in Cormoly’sItinéraris, p. 276, and in Graetz’sGeschichte der Juden, vol. vii, p. 445.↑40ודע כי האין סוף אשר זכרנו איננו רמוז לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים ולא בדברי ר״זל אך קבלו בו בעלי העבודה קצת רמזComp.מערכת אלהותcap. vii, 32b, ed. Mantua, 1558.↑41Comp.More Nebuchim, part 1, cap. lxii.↑42רחכמי הסחקר מודים בדבר ואומרים כי אין השנתנו כי אם על דרך לאCommentary on the ten Sephiroth, 2a.↑43Proclus,Inst. Theol.7, 31; Smith,Dictionary of Roman and Greek Biography and Mythology,s.v.Proclus.↑
1ספר יצירה והוא לאברהם .… הורה על אלהותו ואחדותו בדברים מתחלפים מתרבים מצד אבל הם מתאחדים נסכמים מצד אחר והסכמתם מצד האחד אשר יסדרם מהם: כוזרי מאמר רביעי כ״ה↑2It is for this reason that theBook Jetzirais also calledאותיות באברהם אבינוTheLettersorAlphabet of the Patriarch Abraham.↑3בשלשים ושתים פליאות חכמח חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו בשלשה ספרים בספר וספר וסיפור: ספר יצירה פרקי א׳ משנה א׳↑4אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודיבור וזח רוח חקדוש: פרץ א׳ משנה ט׳↑5שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים רשתים אותיות יסוד שלש אמות ושבעה כפולות ושנים עשר פשוטות ורוח אחת מהן: שלש מים מרוח חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חציבן כמין חומה סככן כמין מעזיבה: ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט: פרק א׳ משנה ט׳ וי׳↑6עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן צר בהם נפש כל היצור ונפש כל העתיר לצור: פרק שני שנה ב׳↑7כיצד שקלן והמירן אלף עם כולם וכולם עם אלף, בית עם כולם וכולם עם בית וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד: פרק שני משנה ד׳↑8שתי אותיות בונות שתי בתים שלושה בונות ששה בתים ארבעה בונות ארבע ועשרים בתים חמש בונות מאה ועשרים בתים שש בונות שבע מאות ועשרים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכולה לדבר ואץ האוזן יכולה לשמוע: פרק ד׳ משנה ד׳↑9עדים נאמנים עולם שנה נפש: פרק ו׳ משנה א׳↑10אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑11תלי בעולם כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה לב בנפש כמלך במלחמה↑12שנים עשר עומדים במלחמה שלשה אוהבים שלשה שנאים שלשה מחיים שלשה ממיתים שלשה אוהבים הלב והאזנים והפה שלשה שונאים הכבד המרה והלשון ואל מלך נאמן מושל בכולן אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑13Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden.Berlin, 1832, p. 165, &c.↑14רב חנינה ורב אושעיא דכל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי לי: סנהדרין ס״ו ב׳↑15אמר ר׳ יהושוע בן חנניא יכיל אנא על ידי ספר יצירה נסיב קתיין ואבטיחין ועבידלון איילין טבין והידנון עבידין איילין וטבין:↑16Der Israelitische Volkslehrer, vol. ix. Frankfort-on-the-Maine, 1859, p. 364, &c.↑17For those who should wish to prosecute the study of the metaphysicalBook Jetzira, we must mention that this Treatise was first published in a Latin translation by Postellus, Paris, 1552. It was then published in the original with five commentaries, viz., the spurious one of Saadia Gaon, one by Moses Nachmanides, one by Eleazer Worms, one by Abraham b. David, and one by Moses Botarel. Mantua, 1565. Another Latin version is given inJo. Pistorii artiscabalisticae scriptorum, 1587, Tom. l, p. 869seq.which is ascribed to Reuchlin and Paul Ricci; and a third Latin translation, with notes and the Hebrew text, was published by Rittangel, Amsterdam, 1662. The Book is also published with a German translation and notes, by John Friedrich v. Meyer, Leipzig, 1830. As useful helps to the understanding of this difficult Book we may mention The Kusari of R. Jehudah Ha-Levi, with Cassel’s German version and learned annotations, Part iv. chap 25, p. 344. &c., Leipzig, 1853; Zunz,Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden(Berlin, 1832), p. 165, &c.; Graetz,Gnosticismus und Judenthum(Krotoshin, 1846), p.102, &c.; Jellinek,Beiträge zur Geschichte der Kabbala, Part i (Leipzig, 1852). p. 3, &c. Comp. also Wolf,Bibliotheca Hebraea, vol i., p. 23, &c.,vol. ii., p. 1196, vol. iii, p. 17, vol. iv. p. 753, &c.;Philosophie der Geschichte, vol. i, 2nd ed. (Münster, 1857), p.63. &c.; Steinschneider,Jewish Literature(London, 1857), pp. 107, 302, &c.; and by the same author,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana, col. 552.↑18TheSoharwas first published by Da Padova and Jacob b. Naphtali, 3 vols. 4to, Mantua, 1558–1560, with an Introduction by Is. de Lattes; then again in Cremona, 1560, fol.; Lublin, 1623, fol.; then again edited by Rosenroth, with the variations from the worksDerech Emeth, and with the explanation of the difficult words by Issachar Bär, an Index of all the passages of Scripture explained in theSohar, and with an Introduction by Moses b. Uri Sheraga Bloch, Sulzbach, 1684, fol.; with an additional Index of matters, Amsterdam, 1714, 3 vols. 8vo;ibid.1728; 1772, and 1805. The references in this Essay are to the last mentioned edition. It must, however, be remarked that most of the editions have the same paging. Comp. Steinschneider,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana,Col., 537–545; Fürst,Bibliotheca Judaica, iii, 329–385.↑19וכך אטררנא לכו רבי אבא יכתוב ורבי אלעזר ברי ילעי ושאר חברייה ירחשון בלבייהו: זוהר חלק ג׳ דף רפ ז ב׳:↑20אסהדנה עלי שמייא עלאין דעלאין וארעה קדישה עלאה דעלאה דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומה דסליק משה זמנה תניינא לטורא דסיני דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפה בכנפיה: ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל הה״ד ומשה לא ידע כי קרן עור פניו: זוהר חלק ג״ דף קל׳ב ב׳:↑21כתיב יראה כל זכורך אל פני האדון ה׳ מאן פני האדון ה׳ דא רשב״י דמאן דאיהו דכורא מן דכרניא בעי לאתחזאה קמיה: זוהר חלק ב׳ דף לח א׳:↑22Comp. Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mocha.↑23Comp. Sachs,Die religiöse Poesie der Juden in Spanien, Berlin, 1845, p. 229, note 2.↑24For a description of theMezuza, which consists of a piece of parchment, whereon is written Deut.vi, 4–9; xi, 13–21, put into a reed or hollow cylinder, and affixed to the right hand door-post of every door in the houses of the Jews, see Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mezuza.↑25Comp. Nissen, in the collection of various Hebrew Dissertations, entitledציון, edited by Jost and Creizenach, vol. ii, Frankfort-on-the-Maine, 1842–43, p. 161, &c.↑26ושכינתא נוגה ונוגה לאש ומהכא קרי לבי כנישתא אש נוגה: זוהר חלק ג׳ דף רפ׳א א׳↑27ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר. מה עבר קב״ה ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון וזמינין בן ישמעאל למישלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנ׳ סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו: ואינון יעכבון להון לבנ׳י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל: וזמינין בני ישמעאל לאתערה קרבין תקיפין בעלמא ולאתכנשא בני אדום עלייהו ויתערון קרבא בהו חד על ימא וחד על יבשא וחד סמוך לירושלים וישלטון אלין באלין וארעא קדישא לא יתמסר לבני אדום: זוהר חלק ב׳ דף לב א׳↑28תנן זמין קב״ה למבני ירושלים ולאחזאה חד ככבא קביעא מנצצא בע׳ רהטין ובע׳ זקין נהרין מניה באמצעות רקיעא וישתאבון ביה ע׳ ככבין אחרנין ויהא נהיר ולהיט ע׳ יומין וביומא שתיתאה יתחזי בכ״ה יומין לירחא שתיתאה [שביעאה] ויתכניש ביומה שביעאה לסוף ע׳ יומין יומא קדמאה יתחזי בקרתא דרומי וההוא יומא ינפלון ג׳ שורין עלאין מההיא קרתא דרומי והיכלא רברבא ינפול ושליטא דההוא קרתא ימות: זוהר חלק ג׳ דף רי׳ב ב׳:↑29Comp. Beer, in Frankel’sMonatschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judenthums, vol. v, Leipzig, 1856, p. 158–160.↑30וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא דוא״ו כדין וא״ו יוקים לה״א, בזמנא שית זמנין עשר שיתין נפש כדין שלימו וא״ו עשר זמנין וא״ו שית זמנין עשר. (דוא״ו) וא״ו סלקא (בעשר) בי׳ וא״ ונחתא בה״א אשתלים וא״ו גו עשר שית זמנין כדין הוו שיתין לאקמא מעפרא: זוהר הלק א׳ דף קי׳ו ב׳ קי׳ז ב׳↑31Steinschneider, inErsch und Gruber’sEncyklopädie, section II, vol. xxxi, p. 101; andJewish Literature, Longman, 1857, p. 113.↑32בחדש אדר כתב ר׳ יצחק דמן עכו כי עכו נחרבה בשנת חמשים לפרט ושנהרגו חסידי ישראל שם בד׳ מיתות ב״ד׳ ובשנת ס״ה היה זה ר׳ יצחק דמן עכו בנבארה באיטאליה וניצל מעכו ובשנת ס״ה עצמה בא לטוליטולה, ומצאתי בספר דברי הימים שלו ר״ל מר׳ יצחק דמן עכו הוא שעשה ספר קבלה בשנת חמלאך ונחרבה בזמנו עכו ונשבו כולם בזמן בן בנו של הרמב״ן ובזמן בן ר׳ דוד בן אברהם בן הרמב״ם ז״לי והוא הלך לספרד לחקור כיצד נמצא בזמנו ספר הזוהר אשר עשה ר׳ שומעון ור׳ אלעזר בנו במערה אשרי הזוכים לאמתתו׳ באורו יראו אור: ואמרי לאמתתו, מפני שזייף מקצת אשר זייף. ואמר שקבל כי מה שנמצא בלשון ירושלמי האמין כי הם דברי ר׳ שמעון. ואם תראה בלשון קדש האמן כי אינם דבריו רק דברי המזייף מפני שהספר האמתי הוא בלשון ירושילמי כלו וז״ל: ומפני שראיתי כי דבריו מופלאים ישאבו ממקור העליון המעיין המשפיע בלתי מקבלת בשכמל״ו, רדפתי אחריו ואשאלה את התלכמידים הנמצאים בידם דברים גדולים ממנו מאין בא להם סודות מופלאים מקובלים מפה אל פה אשר לא נתנו ליכתב ונמצאו שם מבוארים לכל קורא ספר. ולא מצאתי תשובותיהם על שאלתי זאת מכוונות׳ זה אומר בכה וזה אומר בכה: שמעתי אומרים לי על שאלתי כי הרב הנאמן הרמב״ן ז״ל שלח אותו מארץ ישראל לקטלוניא לבנו והביאו הרוח לארץ ארגון וי״א לאלקנטי ונפל ביד החכם ר׳ משה די ליאון הוא שאומרים עליו ר׳ משה דיודאל חגארה. וי״א שמעולם לא חבר רשב״י ספר זה, אבל ר׳ משה זה היה יודע שם הכותב ובכחו יכתוב ר׳ משה זה דברים נפלאים אלה, ולמען יקח בהם מחיר גדול כסף וזהב רב תולה דבריו באשלי רברבי ואמר מתוך הספר אשר חבר רשב״י ור׳ אלעזר בנו וחבריו אני מעתיק להם דברים אלו. ואני בבואי ספרדה ואבא אל עיר ואלדוליד אשר המלך (שם) ואמיצא שם לר׳ משה זה ואמצא חן בעיניו וידבר עמי וידר לי וישבע לאמר: כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם לא הספר הקדמון אשר חבר רשב״י אשר הוא היום בביתי במדינת ישבילי היא אוילה בבואך אלי שם אראך. ויהי אחר הדברים האלה נפרד ממני וילך ר׳ משה זח אל עיר[173]ארבלא לשוב אל ביתו לאוילא ויחלה בארבלא וימת שם, וכשמעי הבשורה היטב חרה לי עד מות ואצא ואשים לדרך פעמי ואבא אל אוילא ומצאתי שם חכם גדול וזקן ושמו ר׳ דוד דאפן קורפו ואמצאה חן בעיניו ואשביעהו לאמר: הנתבררו לו סודות ספר הזוהר שבני אדם נחלקים זה אומר בכה וזה אומר בכה ור׳ משה עצמו נדר לי (לתת) אלי ולא הספיק עד שמת ואיני יודע על מי אסמוך ולדברי מי אאמין. ויאמר דע באמת כי נתברר לי בלא ספק שמעולם לא בא לידו של ר׳ משה זה, ואין בעולם ספר זוהר זה רק היה ר׳ משה בעל שם הכותב ובכחו כתב כל מה שכתב בספר הזה. ועתה שמע נא באיזה דרך נתברר לי: דע כי ר׳ משה זה היה מפזר גדול ומוציא בעין יפה ממונו עד שהיום הזה ביתו מלא כסף וזהב שנתנו לו העשירים המבינים בסודות גדולים אלא (אלו) אשר יתן להם כתובים בשם הכותב ומחר נתרוקן כלו עד שעזב אשתו ובתו הנה ערומות שרויות ברעב ובצמא ובחוסר כל. וכששמענו שמת בעיר ארבולו ואקום ואלך אל העשיר הגדול אשר בעיר הזאת הנקרא ר׳ יוסף די אוילה ואומר לו: עתה הגיע העת אשר תזכה לספר הזוהר אשר לא יערכנו זהב וזכוכית אם תעשה את אשר איעצך. ועצתי היא זאת: שיקרא ר׳ יוסף זה לאשתו ויאמר לה קחי נא מנחה נאה ביד שפחתך ושלחי אותה לאשת ר׳ משה ותעש כן: ויהי ממחרת ויאמר עוד לה לכי נא ביתה אשת ר׳ משה ואמרי לה דעי כי רצוני הוא להשיא את בתך לבני ואליך לא יחסר לחם לאכל ובגד ללבוש כל ימיך ואין אני מבקשת ממך דבד בעולם רק ספר הזוהר אשר היה אישך מעתיק ממנו ונותן לבני אדם דברים אלה תאמרי לה לבד ולבתה לבד ותשמיעי את דבריהם אשר יענוכה ונראה היהיו מכוונים אם לא. ותלך ותעש כן. ותען אשת ר׳ משה ותשבע לאשת ר׳ יוסף לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה היה עם אישי אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר יהיה כבוד לך, ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקדש אני מעתיקם יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות:↑33Moses ben Schem-Tob de Leon, und sein Verhältniss zum Sohar, von Adolph Jellinek, Leipzig, 1851, p. 21–36. Jellinek also gives additional information on this subject in his other contributions to the Kabbalah which will be found mentioned in the third part of this Essay.↑34Comp. Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, Leipzig, 1863, p. 498, where other facts are given, proving that Moses de Leon is the author of theSohar.↑35פירוש עשר ספירות על דרך שאלח ותשובחCommentary on the Ten Sephiroth, by way of Questions and Answers.This commentary was first known through the Kabbalistic works of Meier Ibn Gabbai, entitledדרך אמונה,The Path of Faith, printed in Padua, 1563, andעבדת הקדש,The Service of Holiness, also calledמראות אלהים,The Vision of the Lord, first printed in Mantua, 1545; then Venice, 1567, and Cracow, 1578. It was then published in Gabriel Warschawer’s volume entitledA Collection of Kabbalistic Treatises(ספר לקוטים בקבלה), Warsaw, 1798; and has recently been published in Berlin, 1850. It is to this Berlin edition that the references in this Essay are made.↑36The above analysis is taken from Dr. Jellinek’sBeiträge zur Geschichte der Kabbalah. Erstes Heft. Leipzig, 1852. This erudite scholar also gives some additional information on R. Azariel in the second part of hisBeiträge zur Geschichte der Kabbalah, p. 32, &c. Leipzig, 1852.↑37וקבלה שבידינו על היות אלו החכמים משלשלת קבלה מעשה מרכבה מסיני עד עמוד הימיני החסיד ר יצחק סגי נהור בן הקדוש ר׳ אברהם שבבקרש [שבפושקירש]This passage from Gikatilla’sפירוש ההגדהwhich is contained in Moses de Leon’sספר הנפש החכמהis quoted by Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, p. 444.↑38ר׳ יצחק סגא נהור אבי הקבלהComp. Commentary on Pericopeוישלחed. Lemberg, 1811.↑39In his Super-Commentary on Nachmanides’ Treatise on Secrets, (סודות הר״מבן) entitledכתר שם טובorספר שם טובShem Tob Ibn Gaon on Pericopeוישלחremarks as followsכי פירוש פסוק זה הוא איש מפי איש עד ר׳ יצחק בן הרב [ראב״ד] עד אליהו הנביאIn another Kabbalistic work, entitledבדי הארון ומגדל חננאלwhich he completed at Tafet in 1355, he says—ורבי עזרא ורבי עזריאל מגירונה חברו פירוש ההגדות על פי קבלה והוסיף עזרא לחבר פירוש התפילות.… כמו שקבלו מרבי יצחק סגי נהורThese two works are still in MS, and the quotations are given in Cormoly’sItinéraris, p. 276, and in Graetz’sGeschichte der Juden, vol. vii, p. 445.↑40ודע כי האין סוף אשר זכרנו איננו רמוז לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים ולא בדברי ר״זל אך קבלו בו בעלי העבודה קצת רמזComp.מערכת אלהותcap. vii, 32b, ed. Mantua, 1558.↑41Comp.More Nebuchim, part 1, cap. lxii.↑42רחכמי הסחקר מודים בדבר ואומרים כי אין השנתנו כי אם על דרך לאCommentary on the ten Sephiroth, 2a.↑43Proclus,Inst. Theol.7, 31; Smith,Dictionary of Roman and Greek Biography and Mythology,s.v.Proclus.↑
1ספר יצירה והוא לאברהם .… הורה על אלהותו ואחדותו בדברים מתחלפים מתרבים מצד אבל הם מתאחדים נסכמים מצד אחר והסכמתם מצד האחד אשר יסדרם מהם: כוזרי מאמר רביעי כ״ה↑
1ספר יצירה והוא לאברהם .… הורה על אלהותו ואחדותו בדברים מתחלפים מתרבים מצד אבל הם מתאחדים נסכמים מצד אחר והסכמתם מצד האחד אשר יסדרם מהם: כוזרי מאמר רביעי כ״ה↑
2It is for this reason that theBook Jetzirais also calledאותיות באברהם אבינוTheLettersorAlphabet of the Patriarch Abraham.↑
2It is for this reason that theBook Jetzirais also calledאותיות באברהם אבינוTheLettersorAlphabet of the Patriarch Abraham.↑
3בשלשים ושתים פליאות חכמח חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו בשלשה ספרים בספר וספר וסיפור: ספר יצירה פרקי א׳ משנה א׳↑
3בשלשים ושתים פליאות חכמח חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו בשלשה ספרים בספר וספר וסיפור: ספר יצירה פרקי א׳ משנה א׳↑
4אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודיבור וזח רוח חקדוש: פרץ א׳ משנה ט׳↑
4אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודיבור וזח רוח חקדוש: פרץ א׳ משנה ט׳↑
5שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים רשתים אותיות יסוד שלש אמות ושבעה כפולות ושנים עשר פשוטות ורוח אחת מהן: שלש מים מרוח חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חציבן כמין חומה סככן כמין מעזיבה: ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט: פרק א׳ משנה ט׳ וי׳↑
5שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים רשתים אותיות יסוד שלש אמות ושבעה כפולות ושנים עשר פשוטות ורוח אחת מהן: שלש מים מרוח חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חציבן כמין חומה סככן כמין מעזיבה: ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט: פרק א׳ משנה ט׳ וי׳↑
6עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן צר בהם נפש כל היצור ונפש כל העתיר לצור: פרק שני שנה ב׳↑
6עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן צר בהם נפש כל היצור ונפש כל העתיר לצור: פרק שני שנה ב׳↑
7כיצד שקלן והמירן אלף עם כולם וכולם עם אלף, בית עם כולם וכולם עם בית וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד: פרק שני משנה ד׳↑
7כיצד שקלן והמירן אלף עם כולם וכולם עם אלף, בית עם כולם וכולם עם בית וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד: פרק שני משנה ד׳↑
8שתי אותיות בונות שתי בתים שלושה בונות ששה בתים ארבעה בונות ארבע ועשרים בתים חמש בונות מאה ועשרים בתים שש בונות שבע מאות ועשרים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכולה לדבר ואץ האוזן יכולה לשמוע: פרק ד׳ משנה ד׳↑
8שתי אותיות בונות שתי בתים שלושה בונות ששה בתים ארבעה בונות ארבע ועשרים בתים חמש בונות מאה ועשרים בתים שש בונות שבע מאות ועשרים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכולה לדבר ואץ האוזן יכולה לשמוע: פרק ד׳ משנה ד׳↑
9עדים נאמנים עולם שנה נפש: פרק ו׳ משנה א׳↑
9עדים נאמנים עולם שנה נפש: פרק ו׳ משנה א׳↑
10אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑
10אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑
11תלי בעולם כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה לב בנפש כמלך במלחמה↑
11תלי בעולם כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה לב בנפש כמלך במלחמה↑
12שנים עשר עומדים במלחמה שלשה אוהבים שלשה שנאים שלשה מחיים שלשה ממיתים שלשה אוהבים הלב והאזנים והפה שלשה שונאים הכבד המרה והלשון ואל מלך נאמן מושל בכולן אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑
12שנים עשר עומדים במלחמה שלשה אוהבים שלשה שנאים שלשה מחיים שלשה ממיתים שלשה אוהבים הלב והאזנים והפה שלשה שונאים הכבד המרה והלשון ואל מלך נאמן מושל בכולן אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה: פרק ו׳ משנה ג׳↑
13Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden.Berlin, 1832, p. 165, &c.↑
13Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden.Berlin, 1832, p. 165, &c.↑
14רב חנינה ורב אושעיא דכל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי לי: סנהדרין ס״ו ב׳↑
14רב חנינה ורב אושעיא דכל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי לי: סנהדרין ס״ו ב׳↑
15אמר ר׳ יהושוע בן חנניא יכיל אנא על ידי ספר יצירה נסיב קתיין ואבטיחין ועבידלון איילין טבין והידנון עבידין איילין וטבין:↑
15אמר ר׳ יהושוע בן חנניא יכיל אנא על ידי ספר יצירה נסיב קתיין ואבטיחין ועבידלון איילין טבין והידנון עבידין איילין וטבין:↑
16Der Israelitische Volkslehrer, vol. ix. Frankfort-on-the-Maine, 1859, p. 364, &c.↑
16Der Israelitische Volkslehrer, vol. ix. Frankfort-on-the-Maine, 1859, p. 364, &c.↑
17For those who should wish to prosecute the study of the metaphysicalBook Jetzira, we must mention that this Treatise was first published in a Latin translation by Postellus, Paris, 1552. It was then published in the original with five commentaries, viz., the spurious one of Saadia Gaon, one by Moses Nachmanides, one by Eleazer Worms, one by Abraham b. David, and one by Moses Botarel. Mantua, 1565. Another Latin version is given inJo. Pistorii artiscabalisticae scriptorum, 1587, Tom. l, p. 869seq.which is ascribed to Reuchlin and Paul Ricci; and a third Latin translation, with notes and the Hebrew text, was published by Rittangel, Amsterdam, 1662. The Book is also published with a German translation and notes, by John Friedrich v. Meyer, Leipzig, 1830. As useful helps to the understanding of this difficult Book we may mention The Kusari of R. Jehudah Ha-Levi, with Cassel’s German version and learned annotations, Part iv. chap 25, p. 344. &c., Leipzig, 1853; Zunz,Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden(Berlin, 1832), p. 165, &c.; Graetz,Gnosticismus und Judenthum(Krotoshin, 1846), p.102, &c.; Jellinek,Beiträge zur Geschichte der Kabbala, Part i (Leipzig, 1852). p. 3, &c. Comp. also Wolf,Bibliotheca Hebraea, vol i., p. 23, &c.,vol. ii., p. 1196, vol. iii, p. 17, vol. iv. p. 753, &c.;Philosophie der Geschichte, vol. i, 2nd ed. (Münster, 1857), p.63. &c.; Steinschneider,Jewish Literature(London, 1857), pp. 107, 302, &c.; and by the same author,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana, col. 552.↑
17For those who should wish to prosecute the study of the metaphysicalBook Jetzira, we must mention that this Treatise was first published in a Latin translation by Postellus, Paris, 1552. It was then published in the original with five commentaries, viz., the spurious one of Saadia Gaon, one by Moses Nachmanides, one by Eleazer Worms, one by Abraham b. David, and one by Moses Botarel. Mantua, 1565. Another Latin version is given inJo. Pistorii artiscabalisticae scriptorum, 1587, Tom. l, p. 869seq.which is ascribed to Reuchlin and Paul Ricci; and a third Latin translation, with notes and the Hebrew text, was published by Rittangel, Amsterdam, 1662. The Book is also published with a German translation and notes, by John Friedrich v. Meyer, Leipzig, 1830. As useful helps to the understanding of this difficult Book we may mention The Kusari of R. Jehudah Ha-Levi, with Cassel’s German version and learned annotations, Part iv. chap 25, p. 344. &c., Leipzig, 1853; Zunz,Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden(Berlin, 1832), p. 165, &c.; Graetz,Gnosticismus und Judenthum(Krotoshin, 1846), p.102, &c.; Jellinek,Beiträge zur Geschichte der Kabbala, Part i (Leipzig, 1852). p. 3, &c. Comp. also Wolf,Bibliotheca Hebraea, vol i., p. 23, &c.,vol. ii., p. 1196, vol. iii, p. 17, vol. iv. p. 753, &c.;Philosophie der Geschichte, vol. i, 2nd ed. (Münster, 1857), p.63. &c.; Steinschneider,Jewish Literature(London, 1857), pp. 107, 302, &c.; and by the same author,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana, col. 552.↑
18TheSoharwas first published by Da Padova and Jacob b. Naphtali, 3 vols. 4to, Mantua, 1558–1560, with an Introduction by Is. de Lattes; then again in Cremona, 1560, fol.; Lublin, 1623, fol.; then again edited by Rosenroth, with the variations from the worksDerech Emeth, and with the explanation of the difficult words by Issachar Bär, an Index of all the passages of Scripture explained in theSohar, and with an Introduction by Moses b. Uri Sheraga Bloch, Sulzbach, 1684, fol.; with an additional Index of matters, Amsterdam, 1714, 3 vols. 8vo;ibid.1728; 1772, and 1805. The references in this Essay are to the last mentioned edition. It must, however, be remarked that most of the editions have the same paging. Comp. Steinschneider,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana,Col., 537–545; Fürst,Bibliotheca Judaica, iii, 329–385.↑
18TheSoharwas first published by Da Padova and Jacob b. Naphtali, 3 vols. 4to, Mantua, 1558–1560, with an Introduction by Is. de Lattes; then again in Cremona, 1560, fol.; Lublin, 1623, fol.; then again edited by Rosenroth, with the variations from the worksDerech Emeth, and with the explanation of the difficult words by Issachar Bär, an Index of all the passages of Scripture explained in theSohar, and with an Introduction by Moses b. Uri Sheraga Bloch, Sulzbach, 1684, fol.; with an additional Index of matters, Amsterdam, 1714, 3 vols. 8vo;ibid.1728; 1772, and 1805. The references in this Essay are to the last mentioned edition. It must, however, be remarked that most of the editions have the same paging. Comp. Steinschneider,Catalogus Libr. Hebr. in Bibliotheca Bodleiana,Col., 537–545; Fürst,Bibliotheca Judaica, iii, 329–385.↑
19וכך אטררנא לכו רבי אבא יכתוב ורבי אלעזר ברי ילעי ושאר חברייה ירחשון בלבייהו: זוהר חלק ג׳ דף רפ ז ב׳:↑
19וכך אטררנא לכו רבי אבא יכתוב ורבי אלעזר ברי ילעי ושאר חברייה ירחשון בלבייהו: זוהר חלק ג׳ דף רפ ז ב׳:↑
20אסהדנה עלי שמייא עלאין דעלאין וארעה קדישה עלאה דעלאה דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומה דסליק משה זמנה תניינא לטורא דסיני דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפה בכנפיה: ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל הה״ד ומשה לא ידע כי קרן עור פניו: זוהר חלק ג״ דף קל׳ב ב׳:↑
20אסהדנה עלי שמייא עלאין דעלאין וארעה קדישה עלאה דעלאה דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומה דסליק משה זמנה תניינא לטורא דסיני דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפה בכנפיה: ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל הה״ד ומשה לא ידע כי קרן עור פניו: זוהר חלק ג״ דף קל׳ב ב׳:↑
21כתיב יראה כל זכורך אל פני האדון ה׳ מאן פני האדון ה׳ דא רשב״י דמאן דאיהו דכורא מן דכרניא בעי לאתחזאה קמיה: זוהר חלק ב׳ דף לח א׳:↑
21כתיב יראה כל זכורך אל פני האדון ה׳ מאן פני האדון ה׳ דא רשב״י דמאן דאיהו דכורא מן דכרניא בעי לאתחזאה קמיה: זוהר חלק ב׳ דף לח א׳:↑
22Comp. Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mocha.↑
22Comp. Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mocha.↑
23Comp. Sachs,Die religiöse Poesie der Juden in Spanien, Berlin, 1845, p. 229, note 2.↑
23Comp. Sachs,Die religiöse Poesie der Juden in Spanien, Berlin, 1845, p. 229, note 2.↑
24For a description of theMezuza, which consists of a piece of parchment, whereon is written Deut.vi, 4–9; xi, 13–21, put into a reed or hollow cylinder, and affixed to the right hand door-post of every door in the houses of the Jews, see Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mezuza.↑
24For a description of theMezuza, which consists of a piece of parchment, whereon is written Deut.vi, 4–9; xi, 13–21, put into a reed or hollow cylinder, and affixed to the right hand door-post of every door in the houses of the Jews, see Alexander’s edition of Kitto’sCyclopædia of Biblical Literature,s.v.Mezuza.↑
25Comp. Nissen, in the collection of various Hebrew Dissertations, entitledציון, edited by Jost and Creizenach, vol. ii, Frankfort-on-the-Maine, 1842–43, p. 161, &c.↑
25Comp. Nissen, in the collection of various Hebrew Dissertations, entitledציון, edited by Jost and Creizenach, vol. ii, Frankfort-on-the-Maine, 1842–43, p. 161, &c.↑
26ושכינתא נוגה ונוגה לאש ומהכא קרי לבי כנישתא אש נוגה: זוהר חלק ג׳ דף רפ׳א א׳↑
26ושכינתא נוגה ונוגה לאש ומהכא קרי לבי כנישתא אש נוגה: זוהר חלק ג׳ דף רפ׳א א׳↑
27ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר. מה עבר קב״ה ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון וזמינין בן ישמעאל למישלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנ׳ סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו: ואינון יעכבון להון לבנ׳י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל: וזמינין בני ישמעאל לאתערה קרבין תקיפין בעלמא ולאתכנשא בני אדום עלייהו ויתערון קרבא בהו חד על ימא וחד על יבשא וחד סמוך לירושלים וישלטון אלין באלין וארעא קדישא לא יתמסר לבני אדום: זוהר חלק ב׳ דף לב א׳↑
27ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר. מה עבר קב״ה ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון וזמינין בן ישמעאל למישלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנ׳ סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו: ואינון יעכבון להון לבנ׳י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל: וזמינין בני ישמעאל לאתערה קרבין תקיפין בעלמא ולאתכנשא בני אדום עלייהו ויתערון קרבא בהו חד על ימא וחד על יבשא וחד סמוך לירושלים וישלטון אלין באלין וארעא קדישא לא יתמסר לבני אדום: זוהר חלק ב׳ דף לב א׳↑
28תנן זמין קב״ה למבני ירושלים ולאחזאה חד ככבא קביעא מנצצא בע׳ רהטין ובע׳ זקין נהרין מניה באמצעות רקיעא וישתאבון ביה ע׳ ככבין אחרנין ויהא נהיר ולהיט ע׳ יומין וביומא שתיתאה יתחזי בכ״ה יומין לירחא שתיתאה [שביעאה] ויתכניש ביומה שביעאה לסוף ע׳ יומין יומא קדמאה יתחזי בקרתא דרומי וההוא יומא ינפלון ג׳ שורין עלאין מההיא קרתא דרומי והיכלא רברבא ינפול ושליטא דההוא קרתא ימות: זוהר חלק ג׳ דף רי׳ב ב׳:↑
28תנן זמין קב״ה למבני ירושלים ולאחזאה חד ככבא קביעא מנצצא בע׳ רהטין ובע׳ זקין נהרין מניה באמצעות רקיעא וישתאבון ביה ע׳ ככבין אחרנין ויהא נהיר ולהיט ע׳ יומין וביומא שתיתאה יתחזי בכ״ה יומין לירחא שתיתאה [שביעאה] ויתכניש ביומה שביעאה לסוף ע׳ יומין יומא קדמאה יתחזי בקרתא דרומי וההוא יומא ינפלון ג׳ שורין עלאין מההיא קרתא דרומי והיכלא רברבא ינפול ושליטא דההוא קרתא ימות: זוהר חלק ג׳ דף רי׳ב ב׳:↑
29Comp. Beer, in Frankel’sMonatschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judenthums, vol. v, Leipzig, 1856, p. 158–160.↑
29Comp. Beer, in Frankel’sMonatschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judenthums, vol. v, Leipzig, 1856, p. 158–160.↑
30וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא דוא״ו כדין וא״ו יוקים לה״א, בזמנא שית זמנין עשר שיתין נפש כדין שלימו וא״ו עשר זמנין וא״ו שית זמנין עשר. (דוא״ו) וא״ו סלקא (בעשר) בי׳ וא״ ונחתא בה״א אשתלים וא״ו גו עשר שית זמנין כדין הוו שיתין לאקמא מעפרא: זוהר הלק א׳ דף קי׳ו ב׳ קי׳ז ב׳↑
30וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא דוא״ו כדין וא״ו יוקים לה״א, בזמנא שית זמנין עשר שיתין נפש כדין שלימו וא״ו עשר זמנין וא״ו שית זמנין עשר. (דוא״ו) וא״ו סלקא (בעשר) בי׳ וא״ ונחתא בה״א אשתלים וא״ו גו עשר שית זמנין כדין הוו שיתין לאקמא מעפרא: זוהר הלק א׳ דף קי׳ו ב׳ קי׳ז ב׳↑
31Steinschneider, inErsch und Gruber’sEncyklopädie, section II, vol. xxxi, p. 101; andJewish Literature, Longman, 1857, p. 113.↑
31Steinschneider, inErsch und Gruber’sEncyklopädie, section II, vol. xxxi, p. 101; andJewish Literature, Longman, 1857, p. 113.↑
32בחדש אדר כתב ר׳ יצחק דמן עכו כי עכו נחרבה בשנת חמשים לפרט ושנהרגו חסידי ישראל שם בד׳ מיתות ב״ד׳ ובשנת ס״ה היה זה ר׳ יצחק דמן עכו בנבארה באיטאליה וניצל מעכו ובשנת ס״ה עצמה בא לטוליטולה, ומצאתי בספר דברי הימים שלו ר״ל מר׳ יצחק דמן עכו הוא שעשה ספר קבלה בשנת חמלאך ונחרבה בזמנו עכו ונשבו כולם בזמן בן בנו של הרמב״ן ובזמן בן ר׳ דוד בן אברהם בן הרמב״ם ז״לי והוא הלך לספרד לחקור כיצד נמצא בזמנו ספר הזוהר אשר עשה ר׳ שומעון ור׳ אלעזר בנו במערה אשרי הזוכים לאמתתו׳ באורו יראו אור: ואמרי לאמתתו, מפני שזייף מקצת אשר זייף. ואמר שקבל כי מה שנמצא בלשון ירושלמי האמין כי הם דברי ר׳ שמעון. ואם תראה בלשון קדש האמן כי אינם דבריו רק דברי המזייף מפני שהספר האמתי הוא בלשון ירושילמי כלו וז״ל: ומפני שראיתי כי דבריו מופלאים ישאבו ממקור העליון המעיין המשפיע בלתי מקבלת בשכמל״ו, רדפתי אחריו ואשאלה את התלכמידים הנמצאים בידם דברים גדולים ממנו מאין בא להם סודות מופלאים מקובלים מפה אל פה אשר לא נתנו ליכתב ונמצאו שם מבוארים לכל קורא ספר. ולא מצאתי תשובותיהם על שאלתי זאת מכוונות׳ זה אומר בכה וזה אומר בכה: שמעתי אומרים לי על שאלתי כי הרב הנאמן הרמב״ן ז״ל שלח אותו מארץ ישראל לקטלוניא לבנו והביאו הרוח לארץ ארגון וי״א לאלקנטי ונפל ביד החכם ר׳ משה די ליאון הוא שאומרים עליו ר׳ משה דיודאל חגארה. וי״א שמעולם לא חבר רשב״י ספר זה, אבל ר׳ משה זה היה יודע שם הכותב ובכחו יכתוב ר׳ משה זה דברים נפלאים אלה, ולמען יקח בהם מחיר גדול כסף וזהב רב תולה דבריו באשלי רברבי ואמר מתוך הספר אשר חבר רשב״י ור׳ אלעזר בנו וחבריו אני מעתיק להם דברים אלו. ואני בבואי ספרדה ואבא אל עיר ואלדוליד אשר המלך (שם) ואמיצא שם לר׳ משה זה ואמצא חן בעיניו וידבר עמי וידר לי וישבע לאמר: כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם לא הספר הקדמון אשר חבר רשב״י אשר הוא היום בביתי במדינת ישבילי היא אוילה בבואך אלי שם אראך. ויהי אחר הדברים האלה נפרד ממני וילך ר׳ משה זח אל עיר[173]ארבלא לשוב אל ביתו לאוילא ויחלה בארבלא וימת שם, וכשמעי הבשורה היטב חרה לי עד מות ואצא ואשים לדרך פעמי ואבא אל אוילא ומצאתי שם חכם גדול וזקן ושמו ר׳ דוד דאפן קורפו ואמצאה חן בעיניו ואשביעהו לאמר: הנתבררו לו סודות ספר הזוהר שבני אדם נחלקים זה אומר בכה וזה אומר בכה ור׳ משה עצמו נדר לי (לתת) אלי ולא הספיק עד שמת ואיני יודע על מי אסמוך ולדברי מי אאמין. ויאמר דע באמת כי נתברר לי בלא ספק שמעולם לא בא לידו של ר׳ משה זה, ואין בעולם ספר זוהר זה רק היה ר׳ משה בעל שם הכותב ובכחו כתב כל מה שכתב בספר הזה. ועתה שמע נא באיזה דרך נתברר לי: דע כי ר׳ משה זה היה מפזר גדול ומוציא בעין יפה ממונו עד שהיום הזה ביתו מלא כסף וזהב שנתנו לו העשירים המבינים בסודות גדולים אלא (אלו) אשר יתן להם כתובים בשם הכותב ומחר נתרוקן כלו עד שעזב אשתו ובתו הנה ערומות שרויות ברעב ובצמא ובחוסר כל. וכששמענו שמת בעיר ארבולו ואקום ואלך אל העשיר הגדול אשר בעיר הזאת הנקרא ר׳ יוסף די אוילה ואומר לו: עתה הגיע העת אשר תזכה לספר הזוהר אשר לא יערכנו זהב וזכוכית אם תעשה את אשר איעצך. ועצתי היא זאת: שיקרא ר׳ יוסף זה לאשתו ויאמר לה קחי נא מנחה נאה ביד שפחתך ושלחי אותה לאשת ר׳ משה ותעש כן: ויהי ממחרת ויאמר עוד לה לכי נא ביתה אשת ר׳ משה ואמרי לה דעי כי רצוני הוא להשיא את בתך לבני ואליך לא יחסר לחם לאכל ובגד ללבוש כל ימיך ואין אני מבקשת ממך דבד בעולם רק ספר הזוהר אשר היה אישך מעתיק ממנו ונותן לבני אדם דברים אלה תאמרי לה לבד ולבתה לבד ותשמיעי את דבריהם אשר יענוכה ונראה היהיו מכוונים אם לא. ותלך ותעש כן. ותען אשת ר׳ משה ותשבע לאשת ר׳ יוסף לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה היה עם אישי אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר יהיה כבוד לך, ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקדש אני מעתיקם יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות:↑
32בחדש אדר כתב ר׳ יצחק דמן עכו כי עכו נחרבה בשנת חמשים לפרט ושנהרגו חסידי ישראל שם בד׳ מיתות ב״ד׳ ובשנת ס״ה היה זה ר׳ יצחק דמן עכו בנבארה באיטאליה וניצל מעכו ובשנת ס״ה עצמה בא לטוליטולה, ומצאתי בספר דברי הימים שלו ר״ל מר׳ יצחק דמן עכו הוא שעשה ספר קבלה בשנת חמלאך ונחרבה בזמנו עכו ונשבו כולם בזמן בן בנו של הרמב״ן ובזמן בן ר׳ דוד בן אברהם בן הרמב״ם ז״לי והוא הלך לספרד לחקור כיצד נמצא בזמנו ספר הזוהר אשר עשה ר׳ שומעון ור׳ אלעזר בנו במערה אשרי הזוכים לאמתתו׳ באורו יראו אור: ואמרי לאמתתו, מפני שזייף מקצת אשר זייף. ואמר שקבל כי מה שנמצא בלשון ירושלמי האמין כי הם דברי ר׳ שמעון. ואם תראה בלשון קדש האמן כי אינם דבריו רק דברי המזייף מפני שהספר האמתי הוא בלשון ירושילמי כלו וז״ל: ומפני שראיתי כי דבריו מופלאים ישאבו ממקור העליון המעיין המשפיע בלתי מקבלת בשכמל״ו, רדפתי אחריו ואשאלה את התלכמידים הנמצאים בידם דברים גדולים ממנו מאין בא להם סודות מופלאים מקובלים מפה אל פה אשר לא נתנו ליכתב ונמצאו שם מבוארים לכל קורא ספר. ולא מצאתי תשובותיהם על שאלתי זאת מכוונות׳ זה אומר בכה וזה אומר בכה: שמעתי אומרים לי על שאלתי כי הרב הנאמן הרמב״ן ז״ל שלח אותו מארץ ישראל לקטלוניא לבנו והביאו הרוח לארץ ארגון וי״א לאלקנטי ונפל ביד החכם ר׳ משה די ליאון הוא שאומרים עליו ר׳ משה דיודאל חגארה. וי״א שמעולם לא חבר רשב״י ספר זה, אבל ר׳ משה זה היה יודע שם הכותב ובכחו יכתוב ר׳ משה זה דברים נפלאים אלה, ולמען יקח בהם מחיר גדול כסף וזהב רב תולה דבריו באשלי רברבי ואמר מתוך הספר אשר חבר רשב״י ור׳ אלעזר בנו וחבריו אני מעתיק להם דברים אלו. ואני בבואי ספרדה ואבא אל עיר ואלדוליד אשר המלך (שם) ואמיצא שם לר׳ משה זה ואמצא חן בעיניו וידבר עמי וידר לי וישבע לאמר: כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם לא הספר הקדמון אשר חבר רשב״י אשר הוא היום בביתי במדינת ישבילי היא אוילה בבואך אלי שם אראך. ויהי אחר הדברים האלה נפרד ממני וילך ר׳ משה זח אל עיר[173]ארבלא לשוב אל ביתו לאוילא ויחלה בארבלא וימת שם, וכשמעי הבשורה היטב חרה לי עד מות ואצא ואשים לדרך פעמי ואבא אל אוילא ומצאתי שם חכם גדול וזקן ושמו ר׳ דוד דאפן קורפו ואמצאה חן בעיניו ואשביעהו לאמר: הנתבררו לו סודות ספר הזוהר שבני אדם נחלקים זה אומר בכה וזה אומר בכה ור׳ משה עצמו נדר לי (לתת) אלי ולא הספיק עד שמת ואיני יודע על מי אסמוך ולדברי מי אאמין. ויאמר דע באמת כי נתברר לי בלא ספק שמעולם לא בא לידו של ר׳ משה זה, ואין בעולם ספר זוהר זה רק היה ר׳ משה בעל שם הכותב ובכחו כתב כל מה שכתב בספר הזה. ועתה שמע נא באיזה דרך נתברר לי: דע כי ר׳ משה זה היה מפזר גדול ומוציא בעין יפה ממונו עד שהיום הזה ביתו מלא כסף וזהב שנתנו לו העשירים המבינים בסודות גדולים אלא (אלו) אשר יתן להם כתובים בשם הכותב ומחר נתרוקן כלו עד שעזב אשתו ובתו הנה ערומות שרויות ברעב ובצמא ובחוסר כל. וכששמענו שמת בעיר ארבולו ואקום ואלך אל העשיר הגדול אשר בעיר הזאת הנקרא ר׳ יוסף די אוילה ואומר לו: עתה הגיע העת אשר תזכה לספר הזוהר אשר לא יערכנו זהב וזכוכית אם תעשה את אשר איעצך. ועצתי היא זאת: שיקרא ר׳ יוסף זה לאשתו ויאמר לה קחי נא מנחה נאה ביד שפחתך ושלחי אותה לאשת ר׳ משה ותעש כן: ויהי ממחרת ויאמר עוד לה לכי נא ביתה אשת ר׳ משה ואמרי לה דעי כי רצוני הוא להשיא את בתך לבני ואליך לא יחסר לחם לאכל ובגד ללבוש כל ימיך ואין אני מבקשת ממך דבד בעולם רק ספר הזוהר אשר היה אישך מעתיק ממנו ונותן לבני אדם דברים אלה תאמרי לה לבד ולבתה לבד ותשמיעי את דבריהם אשר יענוכה ונראה היהיו מכוונים אם לא. ותלך ותעש כן. ותען אשת ר׳ משה ותשבע לאשת ר׳ יוסף לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה היה עם אישי אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר יהיה כבוד לך, ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקדש אני מעתיקם יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות:↑
33Moses ben Schem-Tob de Leon, und sein Verhältniss zum Sohar, von Adolph Jellinek, Leipzig, 1851, p. 21–36. Jellinek also gives additional information on this subject in his other contributions to the Kabbalah which will be found mentioned in the third part of this Essay.↑
33Moses ben Schem-Tob de Leon, und sein Verhältniss zum Sohar, von Adolph Jellinek, Leipzig, 1851, p. 21–36. Jellinek also gives additional information on this subject in his other contributions to the Kabbalah which will be found mentioned in the third part of this Essay.↑
34Comp. Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, Leipzig, 1863, p. 498, where other facts are given, proving that Moses de Leon is the author of theSohar.↑
34Comp. Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, Leipzig, 1863, p. 498, where other facts are given, proving that Moses de Leon is the author of theSohar.↑
35פירוש עשר ספירות על דרך שאלח ותשובחCommentary on the Ten Sephiroth, by way of Questions and Answers.This commentary was first known through the Kabbalistic works of Meier Ibn Gabbai, entitledדרך אמונה,The Path of Faith, printed in Padua, 1563, andעבדת הקדש,The Service of Holiness, also calledמראות אלהים,The Vision of the Lord, first printed in Mantua, 1545; then Venice, 1567, and Cracow, 1578. It was then published in Gabriel Warschawer’s volume entitledA Collection of Kabbalistic Treatises(ספר לקוטים בקבלה), Warsaw, 1798; and has recently been published in Berlin, 1850. It is to this Berlin edition that the references in this Essay are made.↑
35פירוש עשר ספירות על דרך שאלח ותשובחCommentary on the Ten Sephiroth, by way of Questions and Answers.This commentary was first known through the Kabbalistic works of Meier Ibn Gabbai, entitledדרך אמונה,The Path of Faith, printed in Padua, 1563, andעבדת הקדש,The Service of Holiness, also calledמראות אלהים,The Vision of the Lord, first printed in Mantua, 1545; then Venice, 1567, and Cracow, 1578. It was then published in Gabriel Warschawer’s volume entitledA Collection of Kabbalistic Treatises(ספר לקוטים בקבלה), Warsaw, 1798; and has recently been published in Berlin, 1850. It is to this Berlin edition that the references in this Essay are made.↑
36The above analysis is taken from Dr. Jellinek’sBeiträge zur Geschichte der Kabbalah. Erstes Heft. Leipzig, 1852. This erudite scholar also gives some additional information on R. Azariel in the second part of hisBeiträge zur Geschichte der Kabbalah, p. 32, &c. Leipzig, 1852.↑
36The above analysis is taken from Dr. Jellinek’sBeiträge zur Geschichte der Kabbalah. Erstes Heft. Leipzig, 1852. This erudite scholar also gives some additional information on R. Azariel in the second part of hisBeiträge zur Geschichte der Kabbalah, p. 32, &c. Leipzig, 1852.↑
37וקבלה שבידינו על היות אלו החכמים משלשלת קבלה מעשה מרכבה מסיני עד עמוד הימיני החסיד ר יצחק סגי נהור בן הקדוש ר׳ אברהם שבבקרש [שבפושקירש]This passage from Gikatilla’sפירוש ההגדהwhich is contained in Moses de Leon’sספר הנפש החכמהis quoted by Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, p. 444.↑
37וקבלה שבידינו על היות אלו החכמים משלשלת קבלה מעשה מרכבה מסיני עד עמוד הימיני החסיד ר יצחק סגי נהור בן הקדוש ר׳ אברהם שבבקרש [שבפושקירש]This passage from Gikatilla’sפירוש ההגדהwhich is contained in Moses de Leon’sספר הנפש החכמהis quoted by Graetz,Geschichte der Juden, vol. vii, p. 444.↑
38ר׳ יצחק סגא נהור אבי הקבלהComp. Commentary on Pericopeוישלחed. Lemberg, 1811.↑
38ר׳ יצחק סגא נהור אבי הקבלהComp. Commentary on Pericopeוישלחed. Lemberg, 1811.↑
39In his Super-Commentary on Nachmanides’ Treatise on Secrets, (סודות הר״מבן) entitledכתר שם טובorספר שם טובShem Tob Ibn Gaon on Pericopeוישלחremarks as followsכי פירוש פסוק זה הוא איש מפי איש עד ר׳ יצחק בן הרב [ראב״ד] עד אליהו הנביאIn another Kabbalistic work, entitledבדי הארון ומגדל חננאלwhich he completed at Tafet in 1355, he says—ורבי עזרא ורבי עזריאל מגירונה חברו פירוש ההגדות על פי קבלה והוסיף עזרא לחבר פירוש התפילות.… כמו שקבלו מרבי יצחק סגי נהורThese two works are still in MS, and the quotations are given in Cormoly’sItinéraris, p. 276, and in Graetz’sGeschichte der Juden, vol. vii, p. 445.↑
39In his Super-Commentary on Nachmanides’ Treatise on Secrets, (סודות הר״מבן) entitledכתר שם טובorספר שם טובShem Tob Ibn Gaon on Pericopeוישלחremarks as followsכי פירוש פסוק זה הוא איש מפי איש עד ר׳ יצחק בן הרב [ראב״ד] עד אליהו הנביאIn another Kabbalistic work, entitledבדי הארון ומגדל חננאלwhich he completed at Tafet in 1355, he says—ורבי עזרא ורבי עזריאל מגירונה חברו פירוש ההגדות על פי קבלה והוסיף עזרא לחבר פירוש התפילות.… כמו שקבלו מרבי יצחק סגי נהורThese two works are still in MS, and the quotations are given in Cormoly’sItinéraris, p. 276, and in Graetz’sGeschichte der Juden, vol. vii, p. 445.↑
40ודע כי האין סוף אשר זכרנו איננו רמוז לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים ולא בדברי ר״זל אך קבלו בו בעלי העבודה קצת רמזComp.מערכת אלהותcap. vii, 32b, ed. Mantua, 1558.↑
40ודע כי האין סוף אשר זכרנו איננו רמוז לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים ולא בדברי ר״זל אך קבלו בו בעלי העבודה קצת רמזComp.מערכת אלהותcap. vii, 32b, ed. Mantua, 1558.↑
41Comp.More Nebuchim, part 1, cap. lxii.↑
41Comp.More Nebuchim, part 1, cap. lxii.↑
42רחכמי הסחקר מודים בדבר ואומרים כי אין השנתנו כי אם על דרך לאCommentary on the ten Sephiroth, 2a.↑
42רחכמי הסחקר מודים בדבר ואומרים כי אין השנתנו כי אם על דרך לאCommentary on the ten Sephiroth, 2a.↑
43Proclus,Inst. Theol.7, 31; Smith,Dictionary of Roman and Greek Biography and Mythology,s.v.Proclus.↑
43Proclus,Inst. Theol.7, 31; Smith,Dictionary of Roman and Greek Biography and Mythology,s.v.Proclus.↑